בוקר טוב

אפשר גם בלי הצהרות בומבסטיות ויומרניות ובלי טבלאות, גרפים,

תרשימי זרימה וחתכים של סדרי עדיפויות - לפתח משפחה, לאהוב את בת הזוג ו(תקשיבי טוב טוב)להיות אדיב, מתחשב ונחמד וכל זה מבלי לגרוע במאום מ"ההתפתחות האישית" (מה זה בכלל הפלוץ הזה?)... אז לפני שאת הופכת להיות מגעילה כמוהו - תברחי ממנו כמו מאש. אני מבינה שהביטחון שבו הוא שוטח לפנייך את הדוקטרינה שלו גורם לך לחשוב שהיא נכונה, אבל זה לא ככה - פשוט כמו שזה נשמע, הוא סתם טיפוס יהיר ואנוכי ובהמשך אני גם מאחלת לו שילמד להיות משהו אחר - למרבה הצער זה יקרה לו (אם יהיה לו מזל והיקום ישלח לו את השיעור הזה - ויסלחו לי מכריי על הכפירה) רק עם מנה גדולה של כאב וצער - אבל זה יהיה משתלם.
 
"הוא יודע שאני לא אשים אותם בבית אבות"

נראה לי שהשורה הזו שכתבת מרמזת על המתרחש. כי איך הוא יודע את זה? הוא יודע את זה כי את בטח מכריזה על כך.
ואיך את בכלל יודעת בגיל 29, אם כשתהיי בת 50 תשימי את ההורים שלך בבית אבות? יש לי חדשות בשבילך - אין לך מושג, אבל זה לא מונע ממך להכריז.
&nbsp
גם הוא מכריז הכרזות ושר את הימנון ה'עצמאות' שלו, והוא דואג לשריין לו כבר מעכשיו את ה'חודש טיול לבד' שהוא בטוח ירצה בעוד 10 שנים.
&nbsp
אתם שניכם עסוקים במלחמת הכרזות הדדיות, כל אחד מכם עסוק בזיהוי של טריטוריות עתידיות ומנסה לכבוש אותן לפני שהשני יקדים אותו. ומרוב שאתם עסוקים בהגדרות העתיד, אתם שוכחים את ההווה.
&nbsp
כשהיינו בגילך, אם הייתי אומר לחברה שלי (שהיום אישתי) שאני רוצה לנסוע ליומיים לבד היא היתה מתחרפנת וזורקת עלי מספריים. היום היא מפרגנת לי בכיף מה שאני רוצה. בקיצור חבר'ה תתעוררו קצת. החיים יפים.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 
למעלה