אי אפשר
להיות בכל מקום. גם ההורה הכי טוב לא יכול להיות. ולכן המציאו חוקים, משטרה, תאוריות של מוסר, ספרי דת. ומה שנשאר זה לקוות שכל אחד יעשה את הדבר הנכון.
אני חייבת להוסיף-אני לא מאמינה במוסר סובייקטיבי. אין כזאת חיה. אפשר להתווכח על מוסר רלטיביסטי, וזה גם בהקשר של תרבות מול תרבות, ולא ברמה של האדם הבודד. מוסר סובייקטיבי זה מתק שפתיים של אנשים שרוצים לעשות מה בא להם ולקרוא לזה בשם יפה. אלבר קאמי אהובי אמר שהוא ראה אנשים עם אידיאולוגיות גדולות וספרי מוסר עבים עושים מעשים רעים, ולעומת זאת אנשים שהוכיחו שליושרה ומוסריות אין צורך בכללים. כי דבר נכון לעשות בסיטואציה מסוימת אחד הוא, לא סובייקטיבי ולא נעליים. וכל אדם שרואה את המציאות בצורה צלולה בתוכו יודע מה זה.