Pumpkin pie1
New member
בוקר טוב
אני נוטלת נוגדי דיכאון כמעט שנה וחצי, לפני כמה חודשים הפסיכיאטרית החליפה לי לויפאקס, בחודש וחצי האחרון אני נוטלת 20 מ"ג (150). לפני כחודשיים נכנסתי לדיכאון עמוק למרות הכדורים, לא יצאתי מהמיטה, בכיתי המון ופשוט התהלכתי כמו זומבי, לא הייתי מגיבה כמעט לכלום, לא עניתי לטלפונים ולא רציתי אנשים מסביבי, בעקבות מקרה זה העלו לי את המינון ל20 מ"ג, שבוע וחצי לאחר מכן שברתי באופן רציני את הקרסול במהלך טיול, מה שרק החמיר את המצב, אך במהלך תקופת הגבס הייתי בסדר, הרגשתי שיש לי הרבה מה ללמוד מהמקרה הזה ואני יכולה להוציא ממנו רק טוב. ביום חמישי האחרון שמתי לב שמשהו לא בסדר כאשר ב7 בערב נכנסתי למיטה והתחלתי להתייפח. ביום שישי לאחר שנטלתי את הכדורים היומיים החלטתי לא ליטול אותם יותר, מחשבה אשר הייתה לי תקופה ארוכה. נמאס לי מתופעות הלוואי כמו החלומות המוזרים, האדישות הבלתי נסבלת ומנגד רגישות היתר. אמרתי לעצמי שגם ככה אני עדיין סובלת מדיכאונות למרות הכדורים והם אפילו יותר חמורים. כבר 4 ימים שאיני נוטלת את הכדורים, אני לא יודעת אם מה שאני מרגישה זה קשור לתהליך ההחלמה המאוד איטי מהפציעה או מהפסקת הכדורים. מאז יום שבת יש לי חלומות עוד יותר מוזרים מאי פעם שממש משפיעים לי על היומיום, כאבי ראש, סינוור מכל דבר, לבדוק את המייל הופך למשהו בלתי נסבל, ואפילו לראות מעט שמש. אני בוכה ללא הרף, הכל נראה לי מוזר, כמו הימים האלה שמרגישים ממש מוזר רק שהפעם זה יותר גרוע, הכל פשוט נראה מוזר, אפילו לראות משהו בטלוויזיה, אני אפילו לא יודעת איך להסביר את המוזרות הזאת, הכל בלתי נסבל, תחושת עלפון, בחילות, שלשולים, חוסר חשק לאכול, לדבר עם אנשים, אפילו לשלוח הודעה נראה כמו משימה בלתי אפשרית. אני לא יודעת מה לעשות, אני לא יודעת אם זה בגלל הפציעה, או בגלל הפסקת הכדורים, אני כבר לא יודעת מה לעשות!!!! ואני לא רוצה לחזור לקחת אותם למרות הכאב הנפשי הנורא עכשיו כי אני לא רוצה להיות תלויה בה יותר כי אני יודעת שכל הרגשה היא זמנית עד הדיכאון הבא שפשוט משתק את החיים!!!!
אני נוטלת נוגדי דיכאון כמעט שנה וחצי, לפני כמה חודשים הפסיכיאטרית החליפה לי לויפאקס, בחודש וחצי האחרון אני נוטלת 20 מ"ג (150). לפני כחודשיים נכנסתי לדיכאון עמוק למרות הכדורים, לא יצאתי מהמיטה, בכיתי המון ופשוט התהלכתי כמו זומבי, לא הייתי מגיבה כמעט לכלום, לא עניתי לטלפונים ולא רציתי אנשים מסביבי, בעקבות מקרה זה העלו לי את המינון ל20 מ"ג, שבוע וחצי לאחר מכן שברתי באופן רציני את הקרסול במהלך טיול, מה שרק החמיר את המצב, אך במהלך תקופת הגבס הייתי בסדר, הרגשתי שיש לי הרבה מה ללמוד מהמקרה הזה ואני יכולה להוציא ממנו רק טוב. ביום חמישי האחרון שמתי לב שמשהו לא בסדר כאשר ב7 בערב נכנסתי למיטה והתחלתי להתייפח. ביום שישי לאחר שנטלתי את הכדורים היומיים החלטתי לא ליטול אותם יותר, מחשבה אשר הייתה לי תקופה ארוכה. נמאס לי מתופעות הלוואי כמו החלומות המוזרים, האדישות הבלתי נסבלת ומנגד רגישות היתר. אמרתי לעצמי שגם ככה אני עדיין סובלת מדיכאונות למרות הכדורים והם אפילו יותר חמורים. כבר 4 ימים שאיני נוטלת את הכדורים, אני לא יודעת אם מה שאני מרגישה זה קשור לתהליך ההחלמה המאוד איטי מהפציעה או מהפסקת הכדורים. מאז יום שבת יש לי חלומות עוד יותר מוזרים מאי פעם שממש משפיעים לי על היומיום, כאבי ראש, סינוור מכל דבר, לבדוק את המייל הופך למשהו בלתי נסבל, ואפילו לראות מעט שמש. אני בוכה ללא הרף, הכל נראה לי מוזר, כמו הימים האלה שמרגישים ממש מוזר רק שהפעם זה יותר גרוע, הכל פשוט נראה מוזר, אפילו לראות משהו בטלוויזיה, אני אפילו לא יודעת איך להסביר את המוזרות הזאת, הכל בלתי נסבל, תחושת עלפון, בחילות, שלשולים, חוסר חשק לאכול, לדבר עם אנשים, אפילו לשלוח הודעה נראה כמו משימה בלתי אפשרית. אני לא יודעת מה לעשות, אני לא יודעת אם זה בגלל הפציעה, או בגלל הפסקת הכדורים, אני כבר לא יודעת מה לעשות!!!! ואני לא רוצה לחזור לקחת אותם למרות הכאב הנפשי הנורא עכשיו כי אני לא רוצה להיות תלויה בה יותר כי אני יודעת שכל הרגשה היא זמנית עד הדיכאון הבא שפשוט משתק את החיים!!!!