בוקר טוב

[פ י ס ט ו ק י ת]

מי גאון של אמא?!

היום בארצנו יש כמעט בכל מקום מסגרת לילדים מחוננים ראיתי הרבה פעמים הורים שדוחפים את הילדים שלהם למסגרות כאלה, גם אם זה בא בחשבון על הצד החברתי של הילד. מה אתם חושבים? עדיף לשלוח את הילד למקום שבו כולם גאונים כמוהו, אבל הוא כבר לא יתבלט יותר, ולפעמים הילדים שם גרים רחוק, וזה יכול להוות בעיה בצד החברתי. או שאולי יותר חשוב שהילד ילמד להיות אורך דין בגיל 9 מה אתם חושבים?

 

[פ י ס ט ו ק י ת]

אורך=עורך

...

 

[AYELET1]

השאלה, המעניינת מאד כשלעצמה,

נידונה כאן אך לפני ימים ספורים. אם יש למישו מה להוסיף- הוא מוזמן.

 

[אחותו של שקספיר]

צרכים של ילדים חריגים

אינה קשורה לזכות לחינוך פרטי,או החינוך בתשלום,או כל תפיסה של אחריות המדינה ואחריות הפרט על חייו/ה. כאן הנושא לטעמי לפחות, או כמו שאני הבנתי אותו, הטיפול והחינוך של הילד החריג. אז אם הילד לקוי קשב, בעיה אורגנית, או כל קושי אחר- הממסד החינוכי, משתדל להיות ערוך לקראתו, בדרך זו או אחרת(מודה-שאינני מכירה היטב את התחום ). יש הוראה מתקנת, סייעות, איבחון, כיתות מיוחדות, וכלה במסגרות של חינוך מיוחד למינהן. אבל אם הילד חריג לכיוון האחר, משמע בעל מנת אייקיו חריגה כלפי מעלה (שונאת את המינוח "גאון"-אבל כנראה שלקצר במילים אשתמש בה),אז הממסד החינוכי אומר,שהילד ישתלב במסגרת הרגילה ,ויתפתח בשעות מחוץ לבית הספר. יש ברוב הארץ, בתי ספר של "יום אחד בשבוע" אליהם מובאים ה"גאונים" מכל הסביבה הגיאוגרפית ושם לומדים ומעשירים את עצמם ,חלק ניכר מהעלות הוא על חשבון ההורים. לא סכומי עתק, רק כ250-300 שקל לחודש. כל יתר ימי השבוע, יושבים בכיתה ,לומדים בכיתה הרגילה .אם הגאון הוא ילד טוב אז הוא גם לא מפריע לנהול התקין של השיעור, ובכלל ככה ניתן להתעלם מהצרכים החריגים שלו. כן,יש לעיתים גם חוגים למחוננים, תמורת סכום כספי כזה או אחר, ותלוי איפה מתגוררים ברחבי מדינת ישראל. ולדוגמא קייטנה של 5 ימים לילדים מחוננים, עולה כ1700 שקל(תנאי פנימיה). אז- להיות ילד חריג זה לא פשוט. אבל להיות חריג "גאון"זה עוד פחות פשוט. הראיה של החברה, שאומרת, "טוב, הוא גאון, אין לו בעיות" שגוייה מיסודה. כי הגאון היקר, צריך להתמודד עם פערים בין היכולת הקוגנטיבית שלו ובין הגיל הרגשי. כי הגאון צריך להתמודד עם חברת הילדים, שלעיתים היא לא נעימה . וגם לעיתים קרובות עם המורות והמנהלות,שקשה להן (מטיבעה של כתה בת 40 ילד) להתייחס לצרכים מיוחדים של ילדים חריגים. זהו , שפכתי. בוקר טוב ישראל

 

[AYELET1]

בין החריגויות הבדל גדול...

קודם כל, בחריגים לקויי הלמידה הטיפול מוגבל מאד. כוונתי לטיםול שנותן הממסד החינוכי והממסד הרפואי. לא מדובר בילדים מפגרים, אוטיסטים וכד´, אלא בילדים לקויי למידה . ילדים אלו, למעשה נופלים בין הכסאות. הם לא "לקויים במידה מספקת" כדי שיוקצו להם משאבים רבים (נו, תמיד חסר כסף...), ומצד שני טיפול בהם משמעותו אדם מתפקד, עצמאי ועומד ברשות עצמו בתיד, לעומת אדם שחייב להסתמך ולהתמך באחרים. כל זה בניגוד לילדים מפגרים, שטיפול בהם חיוני, אך רוב הסיכויים, שלא יהיו עצמאיים לחלוטין כשיתבגרו ויהיו אמורים לעמוד ברשות עצמם. לעומת זאת, ילד מחונן, רוב הסיכויים שיעמוד ברשות עצמו. יהיה אולי אדם פחות מאושר (ואינני מזלזלת בזה!!), אך בכל זאת, יהיה עצמאי ומתפקד כראוי. והבדל זה הוא הוא ה-ה-ב-ד-ל הכי ענקי ומשמעותי שיכול ליהיות.

 

[AYELET1]

ותוספת...

אז מכיוון , שכאמור תמיד חסרים משאבים כלכליים, הרי השאלה מי יקבל נתח גדול יותר מהעוגה... איילת, שמכירה היטב את 2 המצבים...

 

[AYELET1]

בוקר טוב

שבוע קל ונעים!!! חם... גררררר...