בוקר טוב

[ela2122]

בוקר טוב

בוקר טוב בגילאי 34-36 ניסתי מאד להרות והגעתי למסקנה שכנראה אני לא יכולה.. אין ספק שלא שמרתי, כל השנים הללו ולא נקלטתי, גם לא ניסתי.. ופתאום... אני אחרי גיל 39 ... חשש של איחור במחזור, בדיקה - העלו תשובה חיובית. אני כל כך מבולבלת, כל כך קרועה בין שני עולמות, אני ממש בתחילת ההריון, אבודה, אין ספק, האם אני יכולה בגיל כזה? האם זה אפשרי? האם אוכל? בעלי עצמו מבוגר ממני בעשר שנים, אנחנו ממש אבודים יש לנו ילדים בגילאי הנוער כבר, הקונפליט הזה מטריף אותנו, אנחנו לא יודעים מה לעשות. מי עברה מצב דומה? ואיך מגיעים להחלטה כדאית? אם אלד ארצה להעניק חיים טובים ומאושרים, השאלה האם אפשרי.? לרוץ לגן, לגני שעשועים, משחקים אספות הורים וטיפת חלב בגילאים כאלה, איך זה משפיע? איך זה משפיע על הילד שיש לו אמא... מבוגרת יותר משאר האמהות... כשיהיה בן 10 אהיה בת 50, כשיתגייס אהיה בת..60, זה לא הזוי? אני משתגעת.

 

[אמאשל נתנאל]

מזל טוב, אני ילדתי את ביתי בגיל 39

אני מפנה אותך לכמה הודעות למטה כמה מאיתנו התראיינו לעיתון להיות הורים ושם תראי כי השד לא נורא דווקא העובדה שיש לך ילדים בני נוער זה יתרון עצום מבחינתך

 

[דינהלה1]

למה הזוי?

נקודת המבט שלי היא קודם כל שאת ובן זוגך צריכים להחליט האם אתם מוכנים בשלב זה בחיים להביא לעולם ילד נוסף עם כל הכרוך בכך: מבחינה כלכלית, השינוי המשפחתי וההערכות לשנים הקרובות וכו. עם זאת הרשי לי להפריך כמה מהחששות שלך שציינת:

גיל 60 זה לא קשישה...אני מכירה הרבה שהם בשיא מבחינת כושר, מבחינה כלכלית, קריירה, הורות וכו.

לא צריך להיות רץ מרתון כדי שהילד יהנה בגינה, אצלנו בשכונה יש גינות קטנות ומגודרות. וחוץ מזה בגילאים הקריטים אפשר לקחת למתחמי ג'ימברורי שהם סגורים כך שאין מה לחשוש שדווקא הילד שלך יפצח בריצה לשבירת שיא עולמי ב 100 מטר...

יש לי חדשות בשבילך יש מלאאאאאאאאאאאאא אמהות מבוגרות בסביבה פשוט עד היום לא שמת לב לכך! ואבות כמובן...

ביקורים בטיפת חלב, מה הבעיה? בשנה הראשנה מדובר ב 4 עד 5 ביקורים וזה הולך ומתמעט.

יש היום הרבה עזרים טכנים והמצאות שעוזרים להורים ואפשר תמיד להעזר במטפלת וביייבי סיטר. אם תקבלי עזרה מילדיך הגדולים אז בכלל... זה לא שהכל ורוד ויש בהחלט הקרבה אישית בתקופה הראשנה, לדעתי השנתיים הראשנות הן השנים המאומצות. אצלנו כשבתי הגיע לסביבות גיל שנתים וחצי שלוש התחלנו לבנות שיגרת חיים ובה שילבנו באופן הדרגתי את אורח החיים שלנו כפי שהיה לפני כן. (עד שהגיעו התאומים ואז התחלנו הכל מהתחלה...) בכל מקרה כאם לילדים בוגרים יש יתרון עצום בנסיון ובתובנות לעומת הילד הראשון... זו החלטה אישית ואני לא חושבת שיש תשובה גורפת מה נכון לעשות ומה לא זאת רק את תוכלי לדעת. מה שלא תחליטי שיהיה לך בהצלחה!

 

[אמא של Uri]

אני ילדתי את בני בגיל 45.5

ילד יחיד לי. .גם אני כמוך חשבתי שזה כבר לא יקרה לי. אבל הנס קרה. היה לי הריון עם הרבה בדיקות, וילדתי ילד בריא ונהדר. בגן משחקים כיף לי איתו יחד, וכך גם בג'ימבורי. הוא נולד למציאות של הורים מבוגרים יותר. אין מאושרת ממני בעולם. מאחלת לך את כל הטוב שבעולם.

 

[a17]

סליחה../images/Emo46.gif אבל עם לא היית מציינת את גילך

הייתי חושבת שאת לפחות בת 60

..הלווווו חצי מדינה יולדות בגילך (אני מכירה לפחות 20 נשים ואני ממקום קטן), את כולה בת 39 מה הטרגדיה שבגללה את כל כך אבודה, במידה ואת רוצה את ההריון תמשיכי אותו, במידה ולא אז לא...סליחה מה הקשר לגיל כאן ? את בגיל נורמלי לחלוטין ועם מפריע לך בטיפת חלב ובאסיפת הורים זו באמת בעייה...אני למשל בת 50 ויש לי ילדה מ ש ג ע ת בת 3.5 ואני רצה איתה לכול המקומות שציינת ולא מרגישה שמשהו הזוי בחיים שלי

.

 

[ר ע נ נ ה]

החלטה אישית כמובן

תראי ,אני לא מכירה אותך אבל כמובן שפה יש הרבה אמהות שילדו אחרי גיל 40, חלקם ילד ראשון חלקם כמוך, ילד קטן בהפרש ניכר מהגדולים. זה לא מצב הזוי, זו מציאות מאוד משמחת עבורנו ועבור ילדינו. אצלנו יש שנים גדולים בניי 20, 16 - (הילדים של בעלי) ושניים קטנים בת 3 ובן שנה. בעלי בן 49 ואני בת 43. לדעתי (זו דעתי האישית בלבד) אנשים בדרך כלל מפריזים מאוד בעניין הכוחות הפיזיים הנדרשים לגידול ילדים קטנים, משום מה זה הדבר הראשון שנתפסים אליו, כאשר בעצם למה שהם מתכוונים זה כוחות נפשיים (הרי לא חסרים הורים "פדלאות" בניי 20 ...), לדעתי השאלות שצריכות להשאל הן האם יש לכם חשק וכח להיות אחראים לתקופה מסויימת לתינוק שתלוי בכם ב -100% , 24 שעות ביממה? האם אתם מוכנים לא לישון אולי לילות רצופים? האם אתם מוכנים לתכנן פעילות משפחתית שכוללת התחשבות בצרכיו של תינוק/פעוט? האם כלכלית זה אפשרי ומעשי להביא לעולם עוד ילד, אבל הכי חשוב זה האם אתם תהנו לגדל אותו והאם הדבר יביא לכם אושר (לוודא שלא חס וחלילה מדובר בעול כבד מנשוא שיעיק על חיי המשפחה או על הזוגיות שלכם). חיים טובים ומאושרים לא קשורים לגיל האם או האב, אמא שיותר מבוגרת משאר האמהות זה לא משהו שלילי. לאחד יש אמא מבוגרת מידיי לשני אמא שמנה מידיי, לשלישי רזה מידיי או נמוכה מידיי ואולי טיפשה מידיי.. אין לזה סוף. כפי שאמרו לך, היום ללדת בגיל 40 זה ממש לא חריג, יש גם הרבה מאוד אמהות שאת הילד ה-3 או ה-4 יולדות בסוף שנות ה-30 וההפרש ביניהם לבינך קטן ובלתי מורגש. שיהיה בהצלחה מה שלא תחליטו זו ההחלטה הנכונה עבורכם ועבור משפחכתם.

 

[דינהלה1]

אהבתי מה שכתבת../images/Emo45.gif

 

[ela2122]

בהמשך להודעתי

ראשית תודה על התגובות. מאותו יום שהתגלה שאני בהריון.. בעלי התנתק ממני מאשים אותי שעשיתי זאת בכוונה, בכדי "לפרנס" את עצמי, בכדי שיהיה לי מה לעשות עם עצמי במשך השנים הבאות, הוא האשים אותי באונס, לא מתעניין לא שואל ודואג שאשמע בוקר וערב "תשכבי.. את בהריון, את עייפה" כמובן בציניות, ברשעות. וגם "צריך להאכיל אותך" אני לא יכולה לתאר את הבדידות את ההתמודדות האיומה אין לי גם עם מי להתייעץ או להשען, אין לי הורים, האחים שלו מעדיפים לא לגעת בעניין. אפשר להתגרש בהריון? למי פונים? איך עושים את זה? אולי אפיל וזהו, אולי זה עדיף? לכולם? אני משתגעת.

 

[אמאשל נתנאל]

שירשרתי אותך להמשך ההודעה המקורית

 

[אמאשל נתנאל]

נראה לי שאתם צריכים לשבת לשיחה רצינית

אם לא הרית עד כה אז דווקא בגיל כזה לעשות דווקא? אם המצב כזה גרוע אני לא יודעת אם הפסקת הריון תשפר אותו - כי בתחלס הוא אונס אותך לבצע פעולה בה את לא רוצה (אולי) מצד שני הסבירות שהוא ירוויח הרבה הנאה מילד נוסף היא גבוהה אתם חייבים לשבת לתאם ציפיות - אולי תקריאי לו חלק ממה שכתבו לך פה

 

[סגלה]

גם לי לא נראה

זה שהוא מתייחס אלייך ככה. ואי אפשר לדעת שאם תשמעי בקולו ותפילי הוא יתייחס אלייך אחרת. את צריכה להחליט אם את רוצה את ההריון הזה,בכל מקרה דברי איתו על היחס המשפיל הזה. בהצלחה

 

[TaraSky]

הריון יקר

איך ורדה אומרת?..."תזרקי אותו!" את הבעל שמאשים אותך באונס... ותשמרי מכל משמר על ההריון. אני לא מתחילה לתאר לעצמי איך את מרגישה עם תגובות כאלה מצד הבעל... מאחלת לך רוגע ושלווה.

 

[דינהלה1]

אם כך הבעיה האמיתית שלך היא שונה

זה נראה כאילו בן זוגך ממורמר ומתוסכל וההריון זה הטריגר שהוציא את את התסכול שלו החוצה. איך היו הנישואין שלכם עד היום? האם זו תרבות השיחה שלו אליך מתמיד? אולי תנסי לפתוח איתו בשיחה ולברר את הסוגיה בנועם? ולא לדעתי עליכם לפנות בדחיפות ליועץ נישואין. בין השורות ניתן להבין שבעלך לא מעוניין בעוד ילד והשארת ההריון ללא הסכמתו או הגעה לפשרה משותפת יכולה להחמיר את היחסים בינכם ולגרום לאוירה עכורה בבית שתשפיע גם על ילדיך. לכן עליך לשקול האם את מוכנה לקחת את הסיכון בהשארת ההריון במצב כזה. במידה ותחליטי להתגרש את צריכה לברר האם את מסוגלת להיות עצמאית מבחינה כלכלית ולהתמודד כאם חד הורית. אני מניחה שיועץ מנוסה יוכל לעזור לכם/לך לקבל החלטות.

 

[ר ע נ נ ה]

אין ספק שאת צריכה ייעוץ

גשי לפסיכולוג ובררי לעומק מה את רוצה לעשות. יש לך כמה שבועות להחליט אם לשמור את ההריון או לא. את חייבת לעשות את זה למען עצמך. בעלך כבר החליט מה נכון עבורו, השאלה מה נכון עבורך.