נר שני של חנוכה ...
נפגשנו בשעה 17:00 למסלול למפיונים. בדרך תוכננו 5 תחנות.
בתחנה הראשונה: חידון על חג החנוכה וחלוקת למפיונים אותם הכנו בשבת במועדון .
בתחנה השניה : הרכבת פאזלים שביחד מרכיבים רמז למיקום האש שאיתה מדליקים את הלמפיונים.
בתחנה השלישית : סיפור על חנוכה והפתעות לילדים.
בתחנה הרביעית : משחק סביבונים אנושיים (בהשראת האח הגדול). הילדים עמדו בתור מול השער. לפי התור הסתובבו וניסו לבעוט כדור לשער. ההתלהבות היתה גדולה ! אי אפשר היה לעצור אותם כדי להמשיך לתחנה החמישית. ו ... בום ! פצמ"ר ראשון. כולם רצים למיגונית הצמודה למגרש הספורט. ו... בום ! פצמ"ר שני. כולם כבר בתוך המיגונית. (מדהים איך מיגונית אחת יכולה להכיל קיבוץ שלם קטן) ואז יוזמה ... אחד האבות התחיל לדקלם את "זה היה בחנוכה" של אלתרמן : "זֶה הָיָה בַּחֲנֻכָּה, הַיְלָדִים שָׁכְבוּ לִישֹׁן, הַכִּתָּה הָיְתָה רֵיקָה, רַק הִבְהֵב עוֹד נֵר רִאשׁוֹן. שֶׁקֶט, חֹשֶךְ, אֵין אָדָם... כְּלֵי הַבַּיִת לְבַדָּם - רָעֲדוּ כֻּלָּם בְּיַחַד קְצָת מִקֹּר וּקְצָת מִפַּחַד..."
(המשך הטקסט – כאן) מי שהכיר הצטרף לקריאה מפעם לפעם. אז לא הספקנו להגיע לחנוכיית השמן הגדולה כדי להדליק אותה בצותא, אבל היתה אוירה מיוחדת. בלי ספק, הדלקת נרות שלא תישכח !