בוקר טוב ;-p + שיחת היום :-(

סרפד

New member
בוקר טוב ;-p + שיחת היום :-(

הגזמתי קצת עם היין אתמול... לא שיש לי האנגאובר, בחיים לא היה לי, אבל לא ישנתי, אני חולה מעייפות, יש לי בחילה ונוררא חחחם. אז אני מסתובבת בלבוש לריקודי בטן (נניח), בתקווה שהשכנים לא במצברוח מציצני, וחושבת מה הלאה. אז היום רציתי לדבר על אובדן שליטה. אי-מאג`ין ואני הגדרנו בעבר את השימוש הכבד שלו באינטרנט כהתמכרות ואת שלי - כסגנון חיים. ותוך כדי כך ניסינו לעמוד על ההבדלים בין התמכרות לסתם שימוש כבד. לפחות אני קצת התקשיתי להצביע על הנקודה המכרעת פה. עכשיו, לצערי, נדמה לי שאני מצליחה להבדיל, לפחות ביחס לעצמי. אז אני רואה 3 נקודות: * אובדן שליטה. - ההבדל המרכזי שאני רואה הוא לא כל כך בסימנים אובייקטיביים, אלא במידת ההזדהות שלי עם מה שקורה, או עד כמה אני מרגישה שזה מרצון, מבחירה. עד היום כל ``התמכרות`` שלי, חוץ מסיגריות וקולה, נתפסה אצלי כחלק ממני, כמשהו שאני בוחרת לעשות, ואני בכלל לא בטוחה שאלה היו התמכרויות. האינטרנט, אפילו כשבא על חשבון דברים אחרים, הרגשתי שאני מעדיפה לעשות את זה מאשר דברים אחרים ולא שזה איכשהו משתלט עלי בניגוד לבחירתי. לכן גם התכוונתי לעבוד בזה כי לצערנו צריך לאכול. עכשיו הדברים קצת שונים. במקום לעבוד על מה שתכננתי אני מסתובבת בפורומים, בעיקר בפורום הזה, אבל מה שיותר גרוע - נכנסה ה``התמכרות`` השניה לעניין. והאמת שהחיים שלי נהיים סמטוכה. לא מצליחה לעשות כלום. וזה מתחיל להיות די מייאש. * עוצמת הפיתוי. זה נוגע יותר דווקא לזהר ארגוב מאשר לאינטרנט, אבל זה לא ממש משנה לדעתי בנקודה הזו. * תלות נפשית. כנ``ל כמו לגבי הנקודה הקודמת אבל שוב לא ממש משנה. נכון שבעבר (עכשיו קצת פחות) כשהיו מנתקים אותי מהמחשב הייתי לעתים קרובות יוצאת מן הכלים, גם אם בד``כ בשקט לעצמי, ועוד אי אלו תופעות מוזרות (כתיבת סקריפטים בעט על נייר וכיו``ב). הרבה יותר מאשר אם לא מאפשרים לי לשמוע. נכון גם שמדובר בהרבה פחות שעות. אבל עכשיו, כשהתחלתי להבין קצת מה קורה בהתמכרות, אני בקלות מגדירה את האינטרנט מבחינתי כשילוב של תחביב, אמצעי וסגנון חיים (למשל העדפת כתיבה על פני דיבור). והתגובות שלי נראות לי על כן פרופורציונאליות. טוב, לא כל כך פירטתי ביחס ל- 2 הנקודות האחרונות, אבל בכל אופן נראה לי שאלה 3 הקריטריונים המשמעותיים - אובדן שליטה, תלות נפשית ועוצמת הפיתוי. ושמבחן השעות וההעדפות לא בהכרח מודד אותן. למישהו/י יש הערות או הארות?
 

e-magine

New member
טוב המתנתי לראות מה יש לאחרים

להגיד. קודם אני מקווה שזה היה יין טוב. חוץ מזה, אם הייתי כותב שחבל שאני לא שכן שלך, היו מאשימים אותי בהומור נמוך... נו טוף... עכשיו לדברייך. גם אצלי העיסוק בגלישה נתפס בהתחלה כבחירה חפשית למרות הנזקים המאד ממשיים לעיסוקי המקצועי. היתה תקופה ששקלתי לסגור את המשרד ולעבוד בלשכה המשפטית של מוסד ציבורי. תתארי לעצמך, אני שאני רגיל לעשות במשרד מה שאני רוצה, בכל מחיר, אם אני רוצה, סוגר את הדלת, מנתק טלפונים חוץ מהקו של האינטרנט ושיישרף העולם... עובר למשרד ממשלתי, יושב אולי עם עוד עו``ד באותו החדר, בלי אינטרנט, לא יודע מה היה קורה עם התכנית הזאת היתה יוצאת לפועל. עצמת הפיתוי, אצלי עצומה, יש גם את הטירוץ הזה שאני צריך את האינטרנט פתוח לצרכי עבודה, כל הזמן מולי, על השולחן, פשוט כל הזמן. תלות נפשית, סממנים של קריז, אעצבים מחשבות, בסגנון של אוף איזה דבר מעצבן אני עושה עכשיו, במקום להיות שם, מה אני מפסיד וכד`. מצד שני אני יודע שעדיין יש לי כח רצון, הנה למשל הרבה זמן כלומר חדשים, החלטתי שאני לא נוגע באינטרנט מיום שישי בשעה 18:00 ועד יום ראשון בשעה 9:00. סבלתי אבל עמדתי בזה. מה שאני מנסה עכשיו ואני לא יודע אם זה טוב או רע, אני מנסה לצמצם את השעות ולפעמים באמצע עם קשה לי, לוקח פלאפון עם WAP שזה דבר די מעצבן, ופותח פורומים לראות אם יש הודעות חדשות. תאמינו או לא, אתמול בערב הגעתי הביתה והחלטתי שאני לא נוגע ואכן לא נגעתי במחשב, עד הבוקר. לגבי היום לא החלטתי. נראה. תלוי מה י=תהיה מידת הכוחות שלי. עכשיו אני צריך לנטק וללכת ואני כל הזמן נשאר עוד דקה ועוד דקה. די. אני מכבה.
 

סרפד

New member
וואאווו

טוב, למען ההגינות אציין קודם כל שיש פער עצום בין אורח החיים שלך לשלי. מלכתחילה אין לי אפשרות להעריך מה השפעת האינטרטר (הלוני הזו מדבקת) על חיי המקצועיים כי אין לי כאלה, ואם היו לי כאלה הייתי משתינה עליהם (מעדיפה את שגיונותיי) וזה כידוע לא הולך ביחד. גם ילדים אין לי ולא יהיו לי, מקסימום חתול. ולכן רובצת עלי הרבה פחות אחריות מאשר עליך, כלומר אין בכלל מקום להשוואה. את כל זה ספרתי לך כבר באתר הקודם אבל עברנו דירה, אז הכל מהתחלה. התיאור שלך מאד ממחיש את ההתמכרות. אצלי זה ממש לא ככה (מקווה שלא תסלקו אותי עכשיו). הקטע החדש עם הפורומים, בעצם נשאר כמעט רק הפורום הזה (מחמאה), עדיין לא ברור. אבל בעבר מה שהיה יותר קרוב להתמכרות היה וורקוהוליזם או משהו דומה. זה קרה לי מחוץ לרשת וגם ברשת לתקופות קצרות. למה אתה מתכוון בסממנים של קריז? או שזה יותר דימוי? לגבי מה שקורה לי עכשיו והאם אלה התמכרויות. אם להשתמש במבחן כוח הרצון שלך אז אם אני אחליט גם לא להתחבר לרשת וגם לא לשמוע את זהר ארגוב כל סוף השבוע אז אני אוכל לעמוד בזה, אבל יכול להיות שהמצב הנפשי שלי יסבול מזה. מה שקורה לי עם זהר ארגוב זה לא באמת התמכרות. זה ברמה של תהליכים פסיכואנליטיים ופסיכותראפיים של ממש. בשלב זה זה כבר מתחיל להיראות לי די אמין, לפחות המסקנות שלי. השאר עוד נראה. לגבי הפורומים, מה שמדויק להגיד זה שאני קוראת פה ושם אבל רק פה אני כותבת ולכן אל לאנשים להתפלא שהם נופלים קורבן לכל שיגיונותי... למה רק פה? כי שלומי סגר ת`פורום. באמת לא יודעת. כי בסה``כ יכולתי לחלק את הנושאים ע``פ הפורומים הלכאורה מתאימים. אבל זה כמו לחתוך מים. אפשר לחתוך מים? אבל השאלה הרלוונטית לפורום הזה היא למה במקום לעבוד על מימוש תוכניותיי שאני הרי מתישהו אצטרך לאכול, אני נכנסת לפה? (אני לא אמורה שלא להתחבר לאינטרנט אלא להתחבר כדי לעבוד). זה מה ש*לא* בחירה חופשית. אין לי בדיוק רעיון מעשי כאן כי אני יכולה לצמצם את השעות או לא להתחבר אבל מה עשיתי בזה? אני לא יודעת אם אני הולכת להיות כמוך או שזה יותר קשור למצב הנוכחי שלי. כי אני עוברת שינויים דרמתיים בזמן האחרון, אולי זה קשור לזה. איך בדיוק התפתחה ההתמכרות אצלך? כלומר, אני משערת שזה קרה בהדרגה. ומתי ואיך הגעת למסקנה שאתה מכור?
 

סרפד

New member
ע``פ ההודעות שאני קוראת פה

נראה לי שיש לי תשובה לעניין הפורומים אצלי: אי-מאג`ין, כל האינטרנט-ג`אנקיס התמכרו לפורום שלך! תודה רבה באמת...
 

ליאור...

New member
*ללא נושא*

אני מצטערת שלא עניתי לך קודם, אם קראת את ההודעה שלי קודם אז אני ואבא שלי בריב די רציני הפעם, ולא היה לי זמן. עכשיו הוא הלך לאירוע, וכל הזמן לרשותי...טוב...אז ככה אני כתבתי את ההודעה הזאת, ואני אכתוב אותה שוב, אבל בנוסח אחר ממה שכתבתי מקודם... דיברתי על פריסת הזמן-זמן לעבודה, ליציאות, ולאינטרנט וככה את תוודאי ששום דבר לא יפגע... אני כרגע במעין תקופת מבחן קצרה שעשיתי לעצמי-להשתדל להיות פחות מ-3 שעות באינטרנט...בנתיים זה עבד, וישבתי וחרשתי והגעתי לתוצאות די טובות...100...99...וכל אלה...למרות שאת לא בגיל שלי, את יכולה לעשות לעצמך משהו דומה ולהיות סבלנית יותר כלפי זמן השהות שאת לא מול המחשב... כל אדם יכול לעמוד מול המילה לו, אם הוא שואף לכך הוא יכול להצליח, ובגדול... ואני אקצר לי: אם תהיי קצת יותר סבלתנית, ושתבי אם עצמך, ואפילו תכיני מעין לוח זמנים, גם אם זה נשמע מעט ילדותי, אבל זה יכול לעזור... סתם לדוגמא את עובדת עד 5 את מגיעה הביתה עושה את כל הדברים שצריך לעשות, לסדר פה ושם, להתקלח וכדומה, אחרי כמה זמן תשבי שעתיים מול המחשב(גם אם זה קשה, ולי זה מאוד קשה)ותסתובבי ברחבי העולם הוירטואלי. אחרי זה תקדישי זמן ליציאות ובילויים, ושאר הדברים שאת רוצה לעשות ולפתח אותם יותר. אל תשתמטי ממחויבות שאת צריכה לעשות למען העולם הוירטואלי הזה, כי בסופו של דבר,התוצאה לא תהיה טובה מקווה שעזרתי לך מעט ליאור
 

סרפד

New member
הרעיון טוב, הבעיה

שקצת קשה לי לממש אותו... :) החלק של לעמוד בפיתוי הולך פחות או יותר בסדר, הקטע של לעשות משהו אחר במקום קצת יותר קשה. במקומך, למשל, יכולתי להתנתק תוך 3 שעות אבל הייתי מתקשה להתרכז בלימוד למבחן. צריך יותר כוח רצון כדי לשלוט במחשבה ובדמיון מאשר כדי לשלוט במעשים. יש לך איזה פטנט לזה?
 
למעלה