בוקר טוב

[מנופ]

כי אחרי שני ניתוחים השלישי וודאי

זה מה אמרו בבית חולים, 2 ניתוחים השלישי בטוח ניתוח, עכשיו למה שבוע 38? הם לא לוקחים סיכון שיהיו צירים וכאלה. אני מאחלת לעצמי שכן אלד רגיל אבל אין סיכוי בכלל

 

[סיגליהיא]

מנופית, אל תקחי על עצמך את תפקיד

האלוהים , כי עד כמה שידוע לי הוא אף פעם לא בחופש!! כבר סיפרתי לך שחברה של אימי ילדה שלוש בקיסרי ואת הרביעי והחמישי בטבעי. אז תרגעי ואל תכנסי לך שטויות לראש !!!!!!! עד אז ה' גדול והכל יהיה בזמנו. וחוץ מיזה., מה את מקשקשקת על מה יהיה ואם יהיה תתחילי לעבוד (לעשות ילדים) ואחרי זה נדבר!!!!!!!!! ומכאן ועד ללידה חנינו וזכינו אמן.

 

[מנופ]

בעזרת השם זה יהיה בקרוב

אני רק צריכה לראות איך אני מתארגנת מבחינת עבודה. אם אני אשאר כאן זה יהיה מאוד בקרוב ואם אני אמצע ואתחיל משהו חדש זה ידחה קצת. אבל כמו שאני מכירה את עצמי ויודעת בוודאות שכמו שפעמים לא הגעתי בכלל ללידה ככה יהיה גם בבה. אבל כמו שאמרת, אלוקים גדול.

 

[שש שבע]

הגזמת סיגל, או שהחברה ההיא הגיזימה

פרט למעייני הישועה, אין קום שמילדים רגיל אחרי 2 קיסרי, וגם שם הם עושים את זה תחת בקרה קפדנת, וכמעט כל נסיון כזה מסתיים בקיסרי. אז למה להיכנס לסכנה? זה בפירוש מסוכן ללדת רגיל אחרי 2 קיסרי, הרחם עלול להיקרע בלידה. מה שלא קורה אחרי קיסרי אחד. תאמיני לי ישבתי עם אחת מרופאותי ודיסקסנו את הנושא לפני הקיסרי האחרון שלי.

 

[שש שבע]

תינוקות לא מתגלשים סתם

קודם אנחנו סובלות טוב טוב, אחר כך הם יוצאים. כך שאין מה לחשוש.

 

[מנופ]

ששית כל מילה זהב

אבל דווקא במעיני הישועה הם עושים מאמץ לילד רגיל? אצלם אפילו חדר ניתוח אין (עד כמה שידוע לי מלפני כמה שנים טובות).אבל לשמה בטוח אני לא אגיע, אחרי פשלה שקרתה שם לדודה שלי שהיה גם באשמתה אני לשם נכנסת רק לביקור וזהו. בכל אופן אני משלימה עם המציאות וזה מה יש. שטויות קטן עלי כבר. ומי שלא מכיר אותי טוב חושב שאני מזה עדינה בקטע כזה אבל ממש לא, אני ג'דה ואני מיד נכנסת לעינינים בלי רגע מנוחה. אחרי הניתוח הראשון מיד התחלתי ללכת איך שהורידו אותי מהמיטה. בשני היה יותר קשה אבל בכל זאת עשיתי צעדות במסדרונות המחלקה. נקווה שגם השלישי יהיה ככה בעז"ה. ואם הכל ילך כמתוכנן בקיץ הבא אני אהיה אחרי. אבל הכל תלוי בקב"ה.

 

[שש שבע]

אני באמת לא יודעת למה

דוקא במעייני הישועה?אולי בגלל שהם רוצים איזו ראשוניות במשהו, לקבל תקציבים, בכל אופן זה מה שהרופאה סיפרה לי, אני ילדתי את כולם בקפלן, עוד שהמחלקה היתה ישנה ומכוערת, עכשיו יש להם חדשה, אבל למרות שהיתה ישנה ומכוערת, יש שם רופאים מעולים, והייתי ב"סיכון גבוה" ועם הותק שצברתי (8 ילדים) קיבלתי יחס של "יולדת מועדפת", סתאאם, כולם הכירו אותי, למדו מהמקרה שלי, ואני דוקא שיתפתי פעולה איתם, היו תקופות שבמקום היה בית שני שלי כמעט. וכשאני הייתי מגיעה ללידה סופסוף, היתה השמועה עוברת בצעקה מחדר התינוקות אל כל חלקי המחלקה. בקיסרי האחרון ביקשתי רופא מסוים, בלי משלים ובלי בטיח, נתנו לי מה שרציתי, באמת היה מעולה. ולי היה איכפת הקטע הרפואי, המחלקה לא היתה בית מלון, למרות שזה מה שמוכרים לאנשים מבתי יולדות. למעייני הישועה לא הייתי מתקרבת אפילו לבדיקת מוניטור. נראה לי שהיום יש להם כבר חדר ניתוח, אבל אני לא הייתי מסתמכת עליהם.

 

[מנופ]

מגי בוקר טוב

הגנים גם השנה מסתיימים בסוף יולי, רק שבחודש הזה הגן מסתיים ב1 ולא ב 3:30. ואז כל מה שחסכנו כל השנה הולך על צהרון, 700 ש"ח עולה צהרון עם הסעה ארוחת צהריים ופעילות עד 4 אחה"צ. אבל אין מה לעשות, בשבילם אנו עובדים נכון?