בוקר טוב

[מירבי*]

בוקר טוב../images/Emo42.gif

מה הרגשתן כשקראתן את הכתבה על סמדר שיר? מאז שהכתבה התפרסמה המון אנשים מדברים איתי על זה והדעות חלוקות. למי שלא קראה אספר שבמוסף 7 ימים של ידיעות אחרונות מסוף השבוע הזה התפרסמה כתבה בשם "רחם להשכיר", השם הזה כבר מעורר אי סימפטיה לנושא. במהלך הכתבה מספרת סמדר על הקשיים בדרך להורות, על המלחמות שהיא עשתה כדי ללדת את ארבעת בנותיה, יש לה בת גדולה, תאומות ועוד בת. עד כאן זה נשמע סביר, אולי לא כולנו היו נלחמות על ילד שלישי ורביעי אבל נצא מנקודת הנחה שלה היו האמצעים הכספיים וכנראה גם הנפשיים לעמוד בתהליך המתיש הזה שוב ושוב. ואז היא מספרת שאימצה ילד גדול שזה מעשה ראוי להערצה לדעתי. וגם בזה היא לא הסתפקה ונסעה לארה"ב עם ביציות מופרות כדי לבצע שם החזרה לפונדקאית, דרכה היתה קשה מאוד, רצופה בפחדים, אכזבות אבל היא לא וויתרה, לפני מספר חודשים נולדה לה תינוקת מהפונדקאית שלה. מה דעתכן? לי היא נשמעת אובססיבית נורא.

 

[הדרדסית הנשית]

זה מזכיר קצת את הכתבה בלאישה..

לפני שבועיים הייתה כתבה בלאישה על פונדקאית שעשתה את זה פעם שניה לזוג, וגם שם נראה שהאמא הייתה קצת אובססיבית.. במיוחד בקטע של החלב(שהיא יצרה חלב) שם שלא היה הכי ברור בכלל..

 

[ציצינה היחידה]

בהקשר לכתבה...

גם לי היה קשה להחליט מה אני מרגישה כלפיה. ברור לי שהכתבה נעשתה בחוסר רצון ורק לשם דיווח כדי להמנע משמועות וכך זה נראה.אים כול הכבוד לי אליה אני חושבת שהכתבה עושה רע לפונדקאות מיכוון שהיא מראה צד קשה לא איכפתי ואפילו מפחיד של פונדקאית.בעיני כמו שכתבה מירבי היתה המון אובססיביות שנבעה כנראה ממצב נפשי ירוד הרי אפילו היא גרמה צער לילדיה שאמרו "די אמא לא מספיק לך שיש לך אותנו"....וכמעט איבדה את בן-זוגה. אבל מי אנחנו שנשפוט אותה כול אחד והשריטה שלו רק חבל שהנושא של הפונדקאות עלה פה לא יפה מה גם שהיא אמרה שהיא לא מכירה סיפור של פונדקאות שנגמר טוב בלי בעיות... מירבי אולי אפשר להמליץ לה להכנס לביתנו{הפורום}ולתת לה לראות שיש פונדקאות אחרת ונפלאה....

 

[תמי ס]

אני מציצנית...

והתלבטתי רבות אם לכתוב כאן את תגובתי או שלא...ולבסוף החלטתי כן לכתוב (אני בדרך כלל "שייכת"/כותבת בפורום "אבדן הריון"). אז קודם כל אפתח בזה שאני מציצה כאן לעיתים קרובות ללא כל סיבה שאוכל להסביר לא לכן ולא לעצמי.. אני מעריצה אתכן על הכוחות ועל האופטימיות ומאחלת לכל אחת מכן שתצליח בדרכה והלוואי שתגיעו לקו הגמר המאושר עם תינוקות בריאים. ועכשיו רציתי לכתוב את נקודת מבטי על הסיפור שפורסם, נקודת מבט של מישהי שלא מעורבת בתהליכי פונדקאות. כשאת רוצה ילד נוסף, לא משנה העובדה אם יש לך בבית ילד אחד או שניים (או אפילו ארבעה) הרצון הוא כל כך חזק שמנסים את כל הדרכים גם הקשות ביותר על מנת לספק את הרצון, וזה מה שאני חושבת על מה שסמדר שיר עשתה, היא השתוקקה לתינוק נוסף ונלחמה על כך (ואגב, הילד המאומץ אומץ כשכבר הייתה עמוק בתוך תהליך הפונדקאות). אני מעריצה אותה על המלחמה שנלחמה, וחושבת שאם יש אשה שיש בה כל כך הרבה אהבה, וכל כך הרבה רצון ויכולת לתת ולהעניק, יש הצדקה לדרך הקשה שהיא עברה, והכתבה הזו בכלל לא מציגה את הנושא מנקודת מבט שלילית, נהפוך הוא, היא גורמת לאנשים שלא נמצאים ממש בתוך העניין להסתכל על כל הנושא מנקודת מבט חיובית ומבינה. אז אולי למסתכל מבחוץ דרכה נראית אובססיבית, אבל בתור מי שעברה 2 אבדנים קשים בדרך לילד שלישי (שכנראה לא יגיע אצלי) אני מאד מבינה את הרצון החזק שלה למימוש החלום שלה. אני מקווה שהצלחתי להסביר כראוי את גישתי ושוב מאחלת לכן המון המון הצלחה בתהליך הנפלא של הפונדקאות שבזכותו תוכלו להפוך לאמהות לילדים נוספים כי כל כך מגיע לכן האושר הזה.

 

[ציצינה היחידה]

מציצנית יקרה...

אין פסול בלרצות ולהביא עוד ועוד ילדים לעולם ומי כמוך יודעת. אבל ,אין מקום לכתבה כזאת שמייצגת אישה שלא חסר לה כלום ,למרות שלפי דעתי חסר לה משהו פנימי עמוק !שלא נפתר בלהביא ילד לעולם!אבל זוהי בעיה שלה בלבד ! כול העניין זה המסר המוטעה לגבי הצגת עניין הפונדקאות ישנם פה נשים שאין להם תינוקות ישנם נשים שרוצות יותר מיתינוק אחד יש נשים שצריכות ביציות מחו"ל ישנם נשים שכמעט מתו בדרך להגשים אימהות ועוד הרבה סיפורים מרגשים ששוים ארבע עמודים או יותר בכול עיתון ועיתון אבל לא קוראים להם סמדר שיר אף אחת כאן לא שופטת את סמדר אבל כן את השפעתה על נושא הפונדקאות ואים את אכן מציצה מידי פעם לפורום את מבינה שיש פה הרבה יותר מ"רחם להשכיר".....

 

[בנדה1]

ממש לא אהבתי את הכתבה ../images/Emo46.gif

היא מציגה את הנושא כמימוש אותם דעות קדומות שקיימות ממילא אצל אנשים. "רחם להשכיר", ניצול, האם הנושאת כאשה קשת יום שהופכת את הסיטואציה לעבודה וכו´. אני מניחה שאלה הם באמת החוויות שהיא חוותה אבל זו ממש לא המציאות. לא קראתי את הספר שכתבה אבל מתוך הכתבה אני מבינה שיש שם מאבק על התינוק בין האם המיועדת לאם הנושאת וזה נראה לי משהו מופרח וכ"כ לא מציאותי. לא אהבתי.

 

[אולה *]

גם אני קראתי

ודיברנו אתמול על זה לא מעט. גם אני רואה בה אשה מאוד אובססיבית. אני לא באה לשפוט אף אחד, אבל הרצון שלה להמשיך פגע מאוד בילדות הגדולות. ובעיני זה כן "צרות של עשירים".

 

[mondani5]

../images/Emo145.gifענת ילדתי../images/Emo82.gif

כאשר תחזרי מטיול בדרכים.....צרי עימי קשר כדי שאדאג שיעבירו את התיק שלך מתל השומר לפרופסור דור,זהו זה תכניסי לך לבעלך ולפונדי שלך שהעניינים זזים ובגדול ,אם יש לך אפשרות לבוא עם הפונדי עוד יותר טוב כדי שיבדוק אותה,אז מחר אני מודיעה להם שאת מגיעה לתור במקומי כי חודש אי אפשר להכניס אצלו סיכה,ואני כמובן אהיה אתך. אוהבת אותך אירית. את יודעת רציתי כל כך ילדים במהלך שנות חיי ,אני מרגישה שכל בנות הפורום בנות שלי איזה כיף לי..................... שיהיה שבוע טוב לכולנו,ישנו פורום של פגים וקראתי שם שבשבוע ה-34 יש בעיות עם בשלות עובר אז נקווה שתחזיק עוד 18 יום............. מי יתן..... שבוע טוב לכולם אוהבת אתכן ובגדול אירית

 

[מירבי*]

אירית, שבוע טוב יקירה../images/Emo24.gif

מאחלת לך שהשבוע הבא יהיה שבוע קל, מלא באהבה ובבשורות טובות, מקווה שאכתוב לך שוב את ההודעה הזאת בעוד שבוע... כל יום שעובר הן גדלות והיראות שלהן מבשילות, זה מצויין שהיא נשארת בבית חולים עד הלידה, זה בדיוק מה שצריך להיות. שולחת לך נשיקות חמות ד"ש חמה לבעלך וכפי שהבטחתי אני אבוא לבקר השבוע.

 

[emuna4]

רגשות מעורבים

קשה לשפוט אם צורך אימהי של אשה מתמלא בילד אחד, שניים או חמישה. אין ספק שסמדר שיר היא אשה נחושה בדעתה ובעלת עוצמות ואני מצאתי הרבה כנות בכתבה הן לגבי החששות שהיו לה והן בתגובות שלה לשאלות שנשאלה (לגבי ניצול החולשה של הפונדקאיות והשימוש של "בעלי האמצעים" בתהליך). מצד שני-היתה לי הרגשה לא נוחה בזמן קריאת הכתבה הן בגלל המחיר היקר שהתהליך גבה מכל בני המשפחה והן בגלל היעדר האופטימיות שציפיתי לה והמרירות שמצאתי (למרות התוצאה הסופית המוצלחת). אני חושבת שציפיתי בסוף לקבל עידוד לכל הנמצאים בתהליך והתאכזבתי. קורא שאינו מקורב לנושא יכול בהחלט לקבל רושם מוטעה וחבל.

 

[מירבי*]

את צודקת בהחלט

הכתבה לא מעוררת רצון לעשות פונדקאות, יש טעם מר בכל הסיפור וחבל, יש כל כך מעט כתבות על פונדקאיות ואף אחת מהן לא ממש אופטימית... מה שלומך, איך אתם מתקדמים?

 

[emuna4]

הסיפור שלך אופטימי וזה מעודד...

אני מרגישה לפעמים כמו במשחק "סולמות וחבלים". עוברים מכשולים מגיעים כמעט לנקודת הסיום ואז מתגלגלים למטה לקו ההתחלה. אנחנו מתקדמים לאט אבל בינתיים בכיוון הנכון. הפונדקאית שלנו אמורה להיות מזומנת לראיון לפני שממשיכים את התהליך. אחרי שנעבור את השלב הזה אני מבטיחה להמציא לה כינוי בפורום..

 

[emuna4]

הסיפור שלך אופטימי וזה מעודד...

אני מרגישה לפעמים כמו במשחק "סולמות וחבלים". עוברים מכשולים מגיעים כמעט לנקודת הסיום ואז מתגלגלים למטה לקו ההתחלה. אנחנו מתקדמים לאט אבל בינתיים בכיוון הנכון. הפונדקאית שלנו אמורה להיות מזומנת לראיון לפני שממשיכים את התהליך. אחרי שנעבור את השלב הזה אני מבטיחה להמציא לה כינוי בפורום..