בוקר טוב ../images/Emo42.gif
רציתי לשתף אתכם במשהו ואני מקווה שתוכלו להאיר אותי
... יש לי דפוס שחוזר על עצמו כבר כמה שנים והוא שאני מוצאת מישהו שמצא חן בעיניי וזה הדדי. עד עכשיו אלו היו בחורים שהכרתי דרך חברים משותפים. קורה לי שאני "נדלקת" על אותו בחור ומתחילה לפנטז עליו עד רמה של ממש רצון להיות איתו, ממש להרגיש פרפרים בבטן! רוצה לנסוע איתו לחופשה רומנטית בחו"ל, ללכת איתו לאירועים להשוויץ בו קצת
, להתכרבל איתו בלילה חורפי ועוד דברים מהסוג הזה. אני ממש ממש נכנסת לזה ורוצה להיות איתו. ברגע שאני נמצאת איתו לבד (כי עד עכשיו זה היה עם החבורה) אני נתקלת במין... איך אני אסביר... shut down רגשי. כל הרגשות שהיו לי, כל הרצון, כל ההתלהבות הרבה, כל הפנטזיות - הכל נמוג כלא היה, והבחור שעומד מולי פתאום מרגיש לי כמו סתם עוד אחד שאין לי שום סנטימנטים אליו. חשבתי על כך רבות בעצמי, ניסיתי להבין מאיפה זה בא ולמה וגם התייעצתי עם חברות שהגיעו למסקנה די פה אחד שיש לי פחד מאינטימיות. אולי זה קשור לעובדה שאין לי ניסיון מיני (אני בת 22) ואולי פחד מדחייה. מה שמוזר הוא שאני מאד בוטחת באותם בחורים, על אחת כמה וכמה כי הם חברים של חברים שלי ואני יודעת שהם בסדר וידעתי שהם מחבבים אותי גם. אבל משהו בי בלתי נשלט... כשאני לא איתם אני מפנטזת עליהם ורוצה מאד להיות איתם, וברגע שזה נהיה מציאותי והם מולי ויש מצב באמת לאינטימיות (נשיקה) אני פתאום הופכת לריקה כזאת... ניסיתי לגשר על הפער ולהתנשק למרות זאת עם הבחור אבל הרגשתי מגעיל, ממש בחילה בנשיקה. לא התלוו לה שום רגשות, שום פרפרים - היה מכנית כזאת, כאילו כמו רובוט מה שכן, חיבוקים ושיחות נפש, שגם הם סוג של אינטימיות, אין לי בעיה ואני אפילו נהנת. אני מנסה לעבוד על עצמי מהאספקט ההגיוני ולהגיד שמה קרה פתאום? הרי אני בוטחת בו, אני מכירה אותו, אני מכירה את חברים שלו שהם גם חברים שלי, אני יודעת שהוא מחבב אותי גם ועד עכשיו גם מאד רציתי אותו... אבל ענייני הגיון לא ממש משתפים פעולה עם הלב
בקיצור, אני לא יודעת מה לעשות עם זה... ולמען האמת, זה די מתסכל
מקווה שתוכלו לעזור לי
רציתי לשתף אתכם במשהו ואני מקווה שתוכלו להאיר אותי