../images/Emo24.gif אתה כל כך צודק
כל כך מבינה אותך שגב ,ויודעת כמה זה קשה לאיש עובד לקחת הכל עליו ומפה מחזקת אותך , שולחת לך ים של כוחות להמשיך לעשות מה שניתן למענך ולמען הילדים תסתכל אצל החרדים, לאחרונה למדתי את עדה הזו, הנשים הם הכח החזק הן העובדות מפרנסות , יולדות ומגדלות את הילדים והבעל תמיד מנגן קול רך והצווי עליו הוא "אוהבה ומכבדה יותר מגופו" אולי זה שהיא לא זמינה עבורו לסיפוק יצריו היא נקודה שיוצרת ציפייה לרגע שיתאחדו באהבה וראיתי איך הבן דוד שלי , רב שחובש כיפה סרוגה, רקד בבר מצווה עם הבנים היא ישבה בפתח האולם עם הבת התינוקת בידיה בת ראשונה אחרי הרבה בנים והמבט שלה עליו ועל הילדים , היה מדהים מלא אהבה , הוכחח לי שטעיתי בבחירות שלי בחיים ,כי לאהבה כזו שאפתי , הרכות שהוא נוהג בה , אני מאד אוהבת את הזוג הזה ולאחרונה בחתונה של הבן דודתי החרדי ראיתי את השמחה שלו אחרי החופה, שניהם כבר אחרי 50 , גרושים שיש להם נכדים מהנשואים הראשונים, חיזקה את הרצון לעבור לצד של שומרי המצוות כי האמונה נותנת כוחות נפש חזקים מאד, הקהילה נותנת תמיכה ענקית לאנשים שלה אבל כל חיי הייתי על הגבול לכן לא מצאתי את שאהבה נפשי , כי המסורת היא הדרך שלי בין החילוניים אני דתיה ובין הדתיים צריכה להתחזק נחשבת משהו באמצע דילמה אמתית בחיים, למרות שרוב תחזוקת הבית היא על האשה היא מדליקהב נרות שבת והוא אמור לקדש על היין ועל החלות שהיא אפתה אז היום עושה את שני הדברים מתחזקת את הבית ומקדשת לעצמי מחכה ומצפה לרגע שאעבור מפה לבית של אהובי שהחיבור יהיה אחרי חופה וקידושים ועד שזה יקרה חיה לי לבד ויודעת שטובים השניים , מאחלת לכולנו למצוא את פרק ב מלא באהבה והבנה ושתתקיים הברכה שביום ההוא ישניהם כאחד יחיד ומיוחד