לגלים 1111 אבל... אבל...
אני אדם פשרן, נוטה לא להתווכח אם תפיסות ואמונות (ובטח לא עם נשים, תמיד אני מפסיד..
) אם האדם מולי עבר את גילאי המצווה שלו, מה? אני יכול לשנות? אני לא מחזיק מעצמי מישהו או משהו... ואני יכול לדבר רק על עצמי..... אני כן מאמין ברוב הדברים שהזכרת, וגם רוצה להאמין בכך. (וד"א לא צריך לשנן כלום, הדבר היחידי שצריך הוא להפסיק לעשן) אני יכול להיות מוצלח במיליון ואחד דברים העולם, להיות האיש המקסים והמושלם, (אין חיה כזו
) אבל שאני רואה את הסיגריות על השולחן, או מישהו מעשן לידי. הו.. הו...!! איך שזה משגע לי את המוח, אני כבר כמעט לא מרוכז בכלום.. מלבד הרצון לעשן!!! אני כבר לא מרוכז בשיחה או בעשייה, הדם מתחיל להשתולל לי בגוף אני מחכה לסיום המעשה שרק יעופו לי מהעניים ואוכל להדליק סיגריה, ולמרות שאת הסיגריה המזופתת הזו... ישנו איזה כוח שמוביל לי את היד לכוון אותה סיגריה ולמצית.. וכאן אני צריך להודות שאני חסר אונים אל מול הכוח בזה ש"דוחף "אותי לכוון הסיגריות ולהציתם, עדיין לא מצאתי את הכוח הזה, אחד מהדברים שאני עושה בכדי למצוא את הכוח, הוא בקבוצת התמיכה. אני מאמין שלרוב האנשים שיש את אותה הבעיה ורק הם יכולים להבין על מה אני מדבר ומרגיש, את הרצון לעשן, ואת הקושי בהתמודדות ואני לא חושב שלמישהו יש תפיסה מוטעית, או צודקת לכול אחד תפיסה שונה, ולכול אחד דברים אחרים עובדים, אני יודע ומרגיש שבקבוצת תמיכה לי זה יעזור, ואסיים את ה.... לא יודע מה שלי ... בכול פגישה של האנונימי יש דבר שנקרא תפילתה של רואזן (כך נידמה לי( ובכך מסיימים את הכינוס.. אלי.. תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאיני יכול לשנותם, האומץ לשנות את אשר ביכולתי והתבונה להבחין בין השניים, (והמהדרין מוסיפים...אם נתמיד ונחזור זה יפעל ויעזור) זהו