בוקר טוב

[שלהבת3]

בוקר טוב../images/Emo10.gif

הבת שלי הקטנה מרביצה בגן. היא קטנה משאר הילדים. אין אפשרות להעביר גן כעת. שוחחתי עם הגננת. היא אמרה שהיא מנסה להסביר לה. שהילדה לא תמיד מקשיבה. או שמקשיבה אבל... מה עלי לעשות? האם זאת תופעה שעוברת מעצמה עם הגיל? זה פוגע בה כבר כי יש ילדות שלא רוצות להיות חברות שלה בגלל זה-ואז היא יותר כועסת ויותר מתוסכלת, ושוב מרביצה, כי היא רוצה להיות חברה שלהן, והילדות-מתעקשות, ולא סולחות, וזה כמו מגל סגור. אמא מודאגת שמחפשת פתרונות

 

[עדוש]

האמת שאני לא יודעת מה לייעץ לך../images/Emo10.gif

כי אין לי נסיון עם הגיל הזה עדיין. אבל עצוב לי לשמוע, מקווה שהבת שלך תעבור את השלב הזה במהרה וזה לא יפגע בה יותר מדי. מחזיקה לכם אצבעות

 

[לאה_מ]

בת כמה היא?

כמה ילדים יש בגן? בני כמה הילדים האחרים? זו תופעה שהתחילה לאחרונה, או שתמיד היה כך? קרה משהו מיוחד בגן או בבית לאחרונה?

 

[שלהבת3]

תשובות../images/Emo140.gif

היא בת 3.3 שאר הילדים יותר גדולים ממנה בשנה. יש בגן כ-30 ילדים. היה מקרה אחד(לפני כחודש) שהיא נתנה סטירה לאחת הבנות שלא רוצה להיות חברה שלה, ומצרפת אליה עוד חברה-ושתיהן ביחד "ברוגז" עם הבת שלי בגלל זה-ואז זה גורם לבתי לעוד יותר תסכול..... כתבה לי מישהי בפורום אחר-שזה יכול לנבוע מתסכול. ואני חושבת שהיא צודקת. אני מחפשת ספר/קלטת בנושא, שנוכל לשבת ביחד ולעבד את מה שהיא מרגישה. אולי על חברות שנפסקה בגלל מריבה, בגלל מכות וכו´. שתוכל להביע גם את מה שהיא מרגישה. היא מאד חכמה, אבל לפעמים הרגש מתנגש עם השכל וגם עם חוסר היכולת לשלוט. אני מקווה שהיא תלמד. יש לה חברות אחרות, ובסה"כ אוהבים אותה. אשמח לכל עצה או רעיון. תודה.

 

[לאה_מ]

יכול להיות שזה נובע מתסכול

(האם את מרגישה שהיכולות שלה נמוכות יותר ביחס ליכולות של הילדים האחרים בגן? האם נראה לך שהיא מרגישה כך?), אבל יכול להיות גם שזה נובע מהעדר כלים להתנהגות חברתית יעילה. בסופו של דבר, היא נמצאת בגיל בו הכישורים האלה בתהליך התפתחות והתהוות. אני חושבת שמה שיכול לעזור לה זה תיווך (של הגננת, שלך, של אבא שלה), ורצוי במסגרות קטנות יותר (למשל, כשאתם מזמינים חברה אליכם הביתה אחר הצהרים) - כך יהיה לך קל יותר לשלוט על מה שקורה ולמנוע "תקריות" לא רצויות. ב"תיווך" אני מתכוונת לא לפעול במקומה, אלא להדגים לה התנהגות חברתית יעילה יותר מאשר מכות. זה כרוך גם בלנסות להסביר את הרצונות והמניעים של החבר/ה ("עכשיו דנה רוצה לשחק בבובה", "מיכל כועסת כי לקחת לה את הצעצוע", "יפעת נעלבה כי לא רצית לשחק איתה"...) וגם בלהציע לה דרך פעולה טובה יותר מאשר להכות ("אתן יכולות לשחק יחד בבובה", "את יכולה להמתין בסבלנות שמיכל תסיים לשחק ובינתיים לשחק במשהו אחר", "את יכולה להזמין את יפעת לשחק איתך"...), להביע אמפתיה לתחושות שלה ("באמת קשה להתאפק ולהמתין שהצעצוע יתפנה", "אני רואה שאת מאוכזבת/נעלבת שדנה לא רוצה לשתף אותך במשחק"...) ולחזור ולומר שוב ושוב שכואב לחבר/ה כשהיא מרביצה לה, שלא מרביצים, שאפשר לדבר ולהסביר... אני חושבת שכדאי גם לבקש מהגננת לעשות פעולות תיווך כאלה (ובכלל להשתדל ליצור אינטראקציה של הבת שלך עם כמות קטנה של ילדים - כשחסרים כישורים חברתיים קשה מאד להתמודד בקבוצה גדולה כל כך). וגם לבקש ממנה להסביר לילדים האחרים שבתך לומדת, ולבקש מהם להתאזר בסבלנות (לא בהכרח הם יוכלו לעשות זאת, אבל אני חושבת שגם האמירה היא משמעותית). היא זקוקה מאד לעזרתכם.

 

[שלהבת3]

לאה-אני מאד מודה לך

את שאלת-(האם את מרגישה שהיכולות שלה נמוכות יותר ביחס ליכולות של הילדים האחרים בגן? האם נראה לך שהיא מרגישה כך?) אני עונה-כנראה שכן. כנראה שחלק מהבעיה נובעת באמת מן העובדה שהילדה שלי יותר צעירה משאר הילדים בגן. היא מבינה בשכל שככה לא מתנהגים-אבל-לפעמים קשה לה עדיין לשלוט בעצמה, וזוהי התגובה-או שכשהיא נלחמת על משהו שהיא רוצה-היא משתמשת בכוח. הגננת עושה היטב את עבודתה-בדיוק כפי שהצעת. את כתבת- , אבל יכול להיות גם שזה נובע מהעדר כלים להתנהגות חברתית יעילה. בסופו של דבר, היא נמצאת בגיל בו הכישורים האלה בתהליך התפתחות והתהוות. " בהחלט גם זו יכולה להיות סיבה. ואני אכן מקווה שבסוף הכל יסתדר, שזה אכן תהליך. קשה לי להאמין-שהיא תמשיך להרביץ כל הזמן. בקשר לחברות אחה"צ-כרגע אני נוטה לדחות מעט את הרעיון. מחכה שתגדל עוד קצת. לפעמים משחקת עם שכנים. או עם חברות לא מהגן. האם אני צריכה להרגיש כאמא רעה אם אני מעדיפה להעסיק אותה בדרכים אחרות,אחה"צ עד שקצת תגדל?

 

[לאה_מ]

את בטח לא צריכה להרגיש אמא רעה ../images/Emo13.gif

אבל אני חושבת שקל יותר לשפר אינטראקציה חברתית כאשר מדובר במפגש של אחד-על-אחד ולא בתוך קבוצה של 30 ילדים. אני אישית מאד אוהבת להפגש עם חברות אחר הצהרים, בעיקר כאלה שיש להן ילדים בגילאים דומים לילדי, ואז אנחנו נהנות זו מחברתה של זו (לפעמים אפילו מצליחים לנהל שיחה

) ומכוס קפה ביחד, והילדים משחקים זה עם זה. בחורף זה הבילוי האהוב עלי. אני לא רואה בכך מטלה או עול. זה כיף לי. וגם לילדים. הגן שהבת שלך מבקרת בו הוא גן עירוני? היא בטרום-טרום-חובה?

 

[blonda3]

לאה וכולם-תודה

גם אני נהנית יותר ממפגש חברתי-כלאמר אני וחברה, ובתי עם בתה..... כשזה קורה-אז אין בעיה-ויותר קל לי. אבל-את ההורים מהגן-אני בקושי מכירה, וייתכן שבשנה הבאה הילדה תעבור גן. כך שמדובר בחברות שלה נטו. אני אולי אתחיל להזמין אלינו ונראה איך זה יילך. בכל אופן-תודה על כל העצות לכולם.

 

[לאה_מ]

לא התכוונתי בהכרח לחברות מהגן.

בהחלט אפשר לתרגל את הכישורים החברתיים גם על ילדים אחרים (שהאמהות שלהם כן חברות שלך

). בילוי נעים.

 

[שלהבת3]

תודה לכולכן../images/Emo13.gif

גם אנחנו לפעמים נפגשות עם שכנות ועם ילדות מהשכונה. אז תודה. יש עוד מה ללמוד. ויש על מה לעבוד. והעיקר- שהיום בתי לא הרביצה בגן. מקווה לטוב.