בוקר טוב. תגידו...

[וונוס ממילו]

בוקר טוב. תגידו...

המיתון הזה והמצב הכלכלי לא משפיע על הכיס שלכם ועל המצב רוח בקשר ליציאה למסעדות? אתמהה

 

[פינליש]

אוי ונוס ונוס....

בדיוק חשבתי על זה אתמול... החבר הראשון שלי, היה חבר שלי כמה שנים טובות וארוכות... ממתי שהייתי ילדה. היה לנו בחצר עץ מנגו, שיח פיטנגו ושני עצים של אשכולית וקלמנטינות. עד היום הלב שלי מתכווץ כשאני נזכרת איך הוא הציע לי חברות מתחת לעץ המנגו, היה מחזר אחרי עם פיטנגו בשל ואוסף לי את הקלמנטינות הכי שוות. ההורים היו לוקחים אותנו לשדה ליד בן שמן לקטוף כותנה, פיטריות ביער, שלג בירושלים. אם אני אעצום את העיניים חזק אני יכולה אפילו להיזכר ביום הראשון שהגיע אלינו לעיר הוופל של הגלידה... אותו וופל שעושים אותו במקום ומגלגלים אותו לגביע מרשים וטעים בטירוף. כשגדלנו קצת היה הכי נחשב ללכת ל"פיצה איציק" שלדעתי הוא צריך לקבל את פרס "משולש הזהב" כי עד היום לא אכלתי פיצה שמתקרבת לטעם שלה. כשהתבגרנו והיינו הולכים לפאב השכונתי לא היה כמו בירה מהחבית עם ערימת צ'יפס ומפנקת. כשאני חושבת היום על ת"א שהיא הבית שלי כבר כמה שנים, שאני מחוברת אליה לב ונפש ומרגישה בה הכי שלם שאפשר, אני מייד חושבת על המחיר שהיא גובה. בגלל המיתון הורידו לי את המשכורת שנה שעברה ומאז השכר דירה והמחיה מורידים לי את המצב רוח ומכניסים ללחצים שלא הכרתי. היום כוס קפה קר בכל בית קפה בעיר כמעט עולה 18 ש"ח. יש מסעדות שהייתי מרשה לעצמי פעם, היום כבר לא.... כמה שהמצב יהיה קשה אני לא אוותר על פעם בשבוע לפחות בארקפה על גרניטה שוקולד ופאי פירת. מסעדה אני מרשה לעצמי כשאפשר. כן.... מאוד משפיע המצב. ולכן הקדמתי ופתחתי בזה שאני מתגעגעת לפעמים לפעם. כשדברים היו הרבה יותר פשוטים ופחות חומריים. זה היה פרץ נוסטלגיה מטורף שמישהו יכין לי תה עם שתיים סוכר. תודה. שלום.

 

[קרן שמש האחת]

ארקפה מקום יפה../images/Emo185.gif||

אכן ארקפה מקום חביב עם סנדויצ'ם טעימים וקפה שווה. אני חולה על קפה.. מה שמעצבן זה שיטת המכירה. לאחר שאספת במגש את כל מה שחשקה נפשך (שזה יותר בד"כ מה שחשק גופך) התישבת ללהתענג ואז פתאום בא לך עוד משהו.. אז מה?.. שום לחכות בתור ..

 

[רויטל ב א]

מקסים../images/Emo13.gif

הסיפור על הילדות פשוט מקסים..והעץ פיטנגו העלה אצלי געגועים לעץ הפיטנגו אצל סבתי .... לי הגעגועים והחלומות לילדות גרמו למהפך חיובי בחיים שלי כאשר נטשתי את חיי העיר הגדולה ושבתי לגור בנוף ילדותי - מומלץ בחום להגשים חלומות כאלו! (ועכשיו הגעגועים שלי הם לעיר הגדולה ולמטעמיה)

 

[קרן שמש האחת]

מסעדה תענוג יקר..

אכן בילוי במסעדה הפך להיות תענוג יקר.. אבל עדיין תענוג במיוחד אם את יודעת לבחור את המקומות הנכונים.עכשיו זה הזמן להיות בררנים ולבחור את הטובות ביותר (מסעדות).. אני קוראת פה על הרבה מסעדות והביקורות פה ממש מקצועיות..

 

[SigurRos]

פרץ לי פתאום

לטעמי,אנחנו צופים בימיה האחרונים של פומפיי. ה"מדינה",כגוף בעל רציות וממשות,הולכת ומתאבכת,הולכת ונעלמת. היו פעמים בזמנים האחרונים שחשבתי שאולי אני קצת מפריז בתחושות שלי אך ככל שהזמן חולף לו,מתבהרת תמונה ריאלית שהולכת ומשחירה,הולכת ומעציבה, פוצעת ולא מגלידה. ככל שאנחנו תלויים בחבורת כרסתנים שלא מסוגלים לראות אל מעבר לקפריזות שמעבר לחוטם הארוך והצבוע שלהם,ישובים להם בכורסאות המרופדות במשמני השלטון ומתנתקים מהנורא שעובר על נתיני הארץ,אנחנו מוצאים עצמנו הולכים ונופלים לדחי אפל ונורא יותר. שלא תבינו אותי לא נכון,אינני עוטה שחורים ואינני מסתובב עם פרצוף של ט' באב.נהפוכו,אני משתדל למצות את החיים עד כמה שאפשר במגבלות הנסיבתיות. נכון,המצב קשה ולא מאפשר חגיגות תכופות כפי שאפשר היה בזמנים טובים יותר,אך אם נגזול מעצמנו את אותם הדברים שמסבים לנו נחמה פורתא,אושר לוקאלי ורגעי,אז מה יישאר לנו?!שמא נתמסר לדכדוך ולמלנכוליה?!ניתן להם לכבשנו?! במציאות של תהום טחובה,ה"דברים הקטנים"{כמו פאי הפירות של פינליש} מעלים סומק של הנאה וחסד על לחיינו האפורות מכעס על הטירוף המתרחש בארץ הקסומה והמתוקה שלנו.

 

[שח_מט]

לא משפיע... כמעט

אנחנו במקום להוציא על פאבים, סרטים, בתי קפה וכו' פשוט מעדיפים אחת לשבוע או שבועיים ללכת למסעדה כמו שצריך. גם בתי קפה בא בחשבון אבל בדר"כ רק כמקום מפגש עם חברים ולא כבילוי. אנחנו מקצצים דברים אחרים כדי לאזן את התקציב: פלאפונים, עיתון בוקר, חו"ל, הגרלות וכו' אבל מסעדה זה בילוי שלא נפחית בו. לפחות בינתיים.

 

[meravbr]

בטח שמשפיע...

פעם, כשהיינו שני DINKS בהייטק (למי שלא מכיר, הגדרה רייגנית ל- DOUBLE INCOME, NO KIDS) היינו לפחות פעמיים בשבוע במסעדה - פעם אחת ב6אמצע השבוע, פעם בסופשבוע + ישביבה בבר על כמה דרינקים טובים בסכומים של 200-400 ש"ח. היום.... באמצע שבוע - בתי קפה, בסופשבוע - מסעדה אחת במחיר ממוצע-גבוהה (נגיד קופי בר, עיסקית באודיאון או רפאל וכאלה) ואולי עוד מסעדה זולה יותר (זוזוברה למשל). כן, עכשיו צריך לקנות חיתולים...