זה נורא תלוי...
השבוע הייתי בתערוכת הסחלבים בגן הבוטני והם פשוט מדהימים אבל יש בהם משהו כבד ואולי טיפה מחייב, אז אם זה הרש, לך על זה. אני אישית לא אוהבת את הרחים הגדולים והמרשימים כמו ציפור גן עדן (זה הכתום) או הלבנים האלה הגדולים כי הם בזבזניים ובומבסטים. אני חובבת מאוד ורדים אדומים, נוטים לבורדו, לא אלה של החבילות אחת בעשר שתיים בחמש עשרה אלא כאלה גדולים ועדינים בו זמנית שאפשר לתת מהם עשר ו... חבל על הזמן! חוץ מזה אני מאוד מאוד מאוד אוהבת את הפרחים העדינים שנראים כמו פרפרים ויש להם גבעולים דקים ועדינים. אני לא זוכרת איך קוראים להם אבל יש אותם בלבן וסגול וגם לבן וסגול משולב וגם בורוד בהיר ועדין, לא קיטשי! אפשר לשלב אותם עם ורזים קטנים וזה ממש נחמד. זה פרח מאוד רומנטי ומלא רגשות. גם פרחים קטנים ואביביים זה כיף לקבל, פשוט זר של פרחים לבנים עם אמצע צהוב וקצת ירוק מסביב. זה קליל ונעים ביותר ובעיקר לא מרתיע. אישית אני גם אוהבת חמניות אבל אלה פרחים שבדרך כלל מביאים לאמא או לדודה לארוחה משפחתית והם לא כל כך רומנטיים. אבל הכי הכי חשוב זה האיך. כלומר צריך לסדר יפה את הפרחים שיוגשו בצורה שמסמלת משהו, גם אם אתה לא מביא אותם בעצמך, שהם לא יראו כמו ערמה של פרחים שנזרקו על פתח הדלת אלא משהו שחשבת עליו והשקעת בו, כי זה בעצם מה שחשוב לא?! ההשקעה! בהצלחה נשמה ואיזה כיף לבחורה שאתה מאוהב בה!