כר הדשא...........
הוקסמתי ורציתי לשתף אתכם , סופר יפני שספרו זה הופיע ביפן בשנת 1906....כן כן.... אני מביאה לכם חלק את העמוד הראשון של הספר, הוא מדבר על דמיון מודרך הצעקה האחרונה בעידן המודרני, וכמה מודעות, חשיבה מעמיקה ופשטות יש במילים שלו. כל הדברים שכיום אנשים הולכים ללמוד בקורסים. כר הדשא/נאטסומה סוסאקי בעלותי במשעול ההר שקעתי בהרהורים...... אם תיגש לכל דבר בצורה הגיונית, תיעשה נוקשה. אם תעקוב אחרי זרם הרגשות, תיסחף על ידי הזרם. תן חופש למאוייך, ותיקלע לאי נוחות. אין זה מקום כה נעים לחיות בו, עולם זה שלנו. כשאי הנעימות גוברת אתה רוצה למשוך עצמך למקום שבו החיים קלים יותר. רק באותה נקודה שבה אתה נוכח לראשונה שהחיים לא יהיו יותר נעימים, בלי קשר לשיאים שתוכל להגיע אליהם, בה יוכל שיר להיוולד או תמונה להיווצר. היצירה בעולם הזה נעשית בעבודה, ולא על ידי אלוהים או השטן, אלא על ידי האנשים הרגילים סביב לנו, אלו הגרים ממול, ואלו שבשכנות, הנעים מפה לשם בעניינים היומיומיים שלהם. אתה עלול לחשוב שעולם זה,שניברא על ידי אנשים רגילים, הוא עולם נורא לחיות בו, אבל איזה מקום אחר יש? אפילו אם יש מקום אחר ללכת אליו, הוא עלול להיות בלתי אנושי, ומי יודע אם עולם כזה לא יהיה אפילו יותר שנוא מזה שכאן?. אין מנוס מעולם זה. לכן, אם אתה מוצא את החיים קשים, אין מה לעשות מלבד להתיישב בנוחיות ככל האפשר, במשך הזמנים הלא נעימים, ולמרות שיתכן שתצליח בזאת רק לזמנים קצרים, בדרך זו יעשה משך החיים הקצר ניתן לסבילה. בנקודה זו מתהווה השליחות של האמן, וכאן מקבל הציור את יעודו האלוהי, תודה לאל על כל אלו שבדרכים ניסתרות, באמצעות אמנותם, מביאים שלווה לעולם ומעשירים את לבבות האדם. הסר מהעולם את כל אותן הדאגות והצער שעושים אותו לא נעים לחיות בו, ודמה במקום זאת שלפניך עולם של חסד, העשוי מוזיקה, ציור, שירה או פיסול, ארחיק לכת ואומר שאין צורך אפילו להפוך אידיאל זה למציאות.די שנדמה בנפשנו את החזיון, והשירה תפרוץ לתוך החיים ושירים ינהרו קדימה. אפילו לפני שתתחייב במחשבותיך אל הנייר, תרגיש את הבדולח מצלצל כמו פעמון קטן, עמוק בתוכך, וכל מנעד הצבעים יתחיל מעצמו ובכל זוהרו להטביע עצמו בעיני רוחך למרות שבד הציור הציור שלך המונח על כנו כעין לא חש את המכחול. די אם תאמץ השקפה זו על החיים, ותוכל לראות עולם דקדנטי זה, סמוק וולגרי, מטוהר ויפיפה, דרך המצלמה של נשמתך העמוקה ביותר. מקווה שתהנו כמוני למקרא שורות אלה.
