בוקר טוב פורום יקר

בוקר טוב פורום יקר

הנה עברה לה השבוע והגיע סוף סוף שבת.
רציתי לשאול אותכם ?האם ההורים עוזרים לכם
כלכלית ?
קניות ?
בייביסיטר לא על בסיס קבוע
ואיך מבקשים מהחמה שתעזור כי הכל נופל על הוריי שהיו בריאים אבל אני מרגישה שזה לא פאייר הדבר הזה שכל הזמן רק הם נותנים לי ,ועוזרים לי , וחמתי רק מבקשת שיתנו ויקחו את הבן שלה לטייל כי היא חושבת שהדלק זה מים מה אתם מציעים לי
 

mykal

New member
העלית כאן כמה ענינים.

אתחיל דוקא מהנושא האחרון,
העזרה מהחמות--והדרישה ממנה.

לא נראה לי שיש אפשרות או הצדקה לדרוש עזרה מהחמות,
זכותה לא לתת, לא לשמור--היא לא מחויבת לכלום, אם היא עוזרת--זו התנדבות.
את יכולה להעריך ולהודות --זה הכל.
אין כאן השואה למה שהוריך טורחים ותורמים--
הם אדיבים ואכפתיים וכל הכבוד להם.
זו גדולתם ואת חבה להם הרבה תודות, וזה לא מחייב את הצד השני.

מערכת יחסים היא הדדית. ולכן אם הם לא עוזרים לכם,
את לא חייבת לעזור מצידך.
(לא הבנתי את ענין הבן שלה לטיול)

אני גם לא חושבת שיש לך כאן משהו להעיר או להאיר ולריב לגבי חמותך,
עם בעלך, למדת מי היא ותפעלי בהתאם.

לגבי עזרה שלי --אחלק את תשובתי לשנים,
כבת וכלה--אמי נפטרה בהיותי צעירה, עזרה מסוגים שונים קבלתי מאבא שלי.
מחמותי מעולם לא קבלתי כלום, למרות שאני עזרתי לה--אנחנו בנתק שנים.

כאמא וכחמות--אני עוזרת גם כלכלית, גם שמירה ובכל מה שאני יכולה.
גם לבנותי, וגם לכלותי(בנותי מנישואים לבנים שלי--כך אני רואה זאת)
שמחה לעזור ונהנית. אבל כשלא מסוגלת משהו אומרת, ומחפשים פתרון יחד.
אבל זה מרצוני החופשי. ומקוה שהם מרוצים.
 
לא, לא ו..לא.

ההורים שלי ואני גרנו באותה עיר.
ההורים של בעלי גרו שעה וארבעים מאיתנו

כשהבת שלי הייתה נכדה יחידה אימא שלי שמרה עליה כשחזרתי מחופשת הלידה עד גיל שנה (אחכ נכנסה למעון והיא הוציאה אותה אם הייתה חולה או משהו כזה).
אחר כך העזרה הייתה בעיקר אם היו חולים (אבל לפעמים גם לקחנו בעלי ואני ימי מחלת ילד כי היא לא יכלה/רצתה).
היא אוהבת לקנות להם דברים (לא תמיד מה שאנחנו צריכים/רוצים) : בעיקר שמלות לבת שלי (היא מתה עליה), וצעצועים לילדים של אחותי.
היא שמרה על הקטן במשך שלושה חודשים כל יום חמישי כי הייתי חייבת לחזור ללימודים אבל זה היה משהו שסיכמנו עליו מראש.
שאר הדברים שכתבת: כלכלית, קניות, בייבסיטר - לא. אנחנו שילמנו על בייביסיטר כשיצאנו.

אני אגיד לך את האמת?
היום כשאת אימא את מפתיעה אותי לרעה. אלוהים בירך אותך בילדים בריאים. אותה הוא לא חנן ככ. ילדים זה הדבר הכי נפלא בעולם אבל את יודעת שהדבר הנפלא הזה ככל שעוברות השנים עדיין יהיה שלך וקשור אלייך אבל גם פחות ופחות תלותי בך ואת חוזרת לחיות את חייך פחות או יותר כמו שהיו לפני שהם נולדו. כשיש לך ילד שהוא לא בסדר זה אף פעם לא קורה. את תמיד תהיי אימא של ילד קטן, את לעולם לא חוזרת לחיים, לעולם לא יכולה להרגיש פחות אחראית או חופשיה להיות סבתא לנכדים שלך. נכון, זה גם עניין של אישיות ותפיסת חיים. ככה היא. אין מה לעשות. ההורים שלך נותנים מאהבה. וכמו שעושים חומוס בצבר עושים באהבה או שלא עושים בככלל. חמותך אמורה לעזור לבן שלה, לא לך. ואם היא לא שומרת לבן שלה על הילדים, או לא קונה לילדים של הבן שלה אז הבן שלה צריך להתלונן ולא את. תתני להורים שלך לתת לך מה שהם רוצים ויכולים לתת. תרדי מחמותך ואל תצפי.
תגידי תודה שאת צריכה להוציא על דלק כדי לטייל עם הגיס החולה שלך ולא להיות אימא לילד חולה. תסתכלי על זה כתרומה, כחסד כלפי האחר.
 

הדסהש1

New member
אנחנו עוזרים לא כלכלית כי אין באפשרותינו

אבל עזרנו עד היום עם הנכדים לקחת מהגן והיום הם באים מבית הספר
לצהריים.ולנכד התינוק אנו עושים ביביסיטר מתי שהם מבקשים
שהיינו צעירים מצד הורי לא היתה עזרה וחמותי היתה באה לפעמים לעשות ביביסיטר
כי בעלי לא סמך על אף אחד.השבוע במקרה שמרנו על נכדי 3 פעמים.
 
תראי

לעזור לילד שנכון חולה אבל חיי מביטוח לאומי ללא כל הוצאה הכל על חשבון אמא ולא לעזור לנשוי שההוצאות הרבה יותר גדולות ולהגיד שאני יעזור לבד ולא עוזרת כבר 6שנים
 
לא אשקר לך

בעלי לא אוהב לקחת איתו נספחים לא יודעת מה הקטע שלו הדלק הנסיעה הזמן אין לי מושג הוא גם לא אוהב לעשות טובות כי הםוא אומר שזה צריך להיות הדדי אבל הוא לא מדבר זה משגע אותי אני שומעת מחברות שלי שההורים שלהם עוזרים להם כלכלית וגם מחברות שלי על חמות שלהם שהם עושים מעל המעבר שומרת קניותבישולים וכו וחמתי עוזרת לילד החולה שלדעתי הוא בחר בזה וקצת אמא ואחותו הרסו לו וקובעים לו עם מי לצאת וללכת והיא מכוערת והיא שמנה וכו
 

לקי לי

New member
למה את חושבת שההורים צריכים לעזור

לכם כלכלית?

אתם צריכים לחיות ברמת חיים שההכנסות שלכם מאפשרות ולא לחיות על גב ההורים כלכלית.

כאשר ההורים צריכים יהיו ללכת לבית אבות אתם תשלמו להם?

הרי צינת לפני רגע שדלק זה לא מים, והורים זה לא כספומט.

אפשר לבקש עזרה בביבסיטר או לקחת ילדים לגן ומהגן, אבל כספים לבקש?
למה? מה קרה ? קשה לכם לעבוד?

בחיי לא מבינה את הדור הזה?

תלכו פחות למסעדות, תשלמו פחות חשבונות פלאפון, סמרטפון או אך שקוראים לזה
ותתחילו לחיות על חשבונכם.
 
זה תלוי במצב

בשוטף, אני מסכימה איתך, צריך להסתדר עם מה שיש.
אבל יש מצבים חירומיים, שבהם רוב ההורים שאני מכירה שמחים אם יש ביכולתם לעזור.
למשל, כשאצלנו תאומה אחת השתחררה מהפגיה לפני השניה.
אנחנו זוג בלי עזרה. וזה אומר, שאם היינו הולכים הביתה, זו שבפגיה היתה בקושי רואה אותנו, כי אין מי שישאר עם זו שבבית בזמן החלפת משמרות ביני לבין האישלי.
אבא שלי יכול היה להרשות לעצמו לקנות לי קצת הקלה והרבה שקט נפשי כשהוא שילם לי על מלונית עד שהשניה תשתחרר. אם אנחנו היינו צריכים לעשות את זה, היינו עושים, אבל לחוצים כל הזמן על כל לילה ויום שעוברים.
את יודעת איך הוא שמח שהוא יכול לפתור לי את הבעיה ולתת לנכדה שלו שעדיין מאושפזת עוד שעות הורים?
אם ההורים יכולים לעזור, אני לא רואה סיבה שלא. כמובן, לא על חשבון עתידם וחסכונותיהם.
 

הדסהש1

New member
לנו היה אותו מקרה לפני 12 שנים

נכד אחד שוחרר מהפגיה לאחר שבועיים וחצי ואחיו התאום שהה
4 חודשים בגלל סיבוכים.אני הייתי בבית עם התינוק וביתי שהתה עם בנה
כך היתה שקטה .ולאחר השחרור של הילד היתה אצלינו שנה שלמה עד שהבריא .
 
אם אמא שלי היתה בחיים

סביר להניח שזה היה פתרון טוב גם לנו.
אבל היא איננה, ומה שנשאר זה לשהות במלונית, קרוב קרוב...
אגב, מבחינת הבת שלי, העיכוב היה רק של שמונה ימים. עוד 3 ימים התווספו לנו בגלל טעות של אחות בלילה... שיהיה ברור!
 
איך את יכולה להגיד שאת לא עוזרת כלכלית?

הבת שלך גרה אצלך עם 2 ילדים שנה שלמה (ועוד 4 חודשים פה ושם)
 
מה עדיף לך?

שהילדים שלך יהנו מהכסף שלך אחרי שתמותי או בזמן שאת עוד בחיים ויכולה ליהנות מההנאה שלהם?

לי אין עזרה מההורים שלי, ובמקרה של אבא שלי,שבהחלט יש לו, זה סתם חבל.הילדים של בת זוג שלו נהנים בזמן שהילדים שלו מתאמצים
 
תקשיבי, אני יודעת שזה יכול להיות מתסכל

אני הייתי שם אבל הבאת ילדים אז הם האחריות שלך. התחתנת אז זאת האחריות שלך. את ובעלך לא יכולים להסתמך על ההורים שלך/שלו מבחינה כלכלית או בייביסיטר.

אמא שלי אפשרה לי ללכת כל יום (!) במשך 20 דק' (לכל כיוון) אחרי ניתוח קיסרי , בלי רכב, בפברואר, עם תינוק בן שבועיים במנשא לתוך גן ילדים מלא חולרות להביא את הבת שלי ואימא של חברה שלי , בדיוק באותו מעמד (רק שהיא עם אוטו, ולא אחרי קיסרי) הייתה באה מהעבודה(!) כדי שהיא תוכל להוציא את הילדה ולהיות איתה קצת.
אז מה?
אבל יש דברים שאימא שלי הייתה עושה והאימא הזאת לא. ולכל אחד יש את הסיבות שלו.
תאמיני לי , תגידי תודה שהיא לא מחליטה ושולטת לך ולבעלך בחיים ואתם יכולים לבחור את הבחירות שלכם.
 
תקשיבו לא התכוונתי

על בסיס קבוע לפעמים שלחוצים קצת חופש הגדול הרבה הוצאות
ומי אמר שהיא לא מנסה בעלי פשוט לא נותן לה את האפשרות הזאת
 
התכוונתי על לשלוט

מאיימת שאם לא תיקח את אחיך לטייל לא אעזור לך לא יכולה אחיך יותר זקוק כי הוא יוצא לבלות היא מנסה כל הזמן לדחוף לי את הבן שלה ובעלי לא רוצה זה לא הכיוון הוא לא מוכן ללכת צעד ברגל הוא חייב לרדת מתחת הבית לא נניח בתחנה או משהו
 
מה אני אגיד לך?

ליבי על שניהם
מצד אחד יש לה ילד מפגר שהיא לא יכולה לעשות צעד בלעדיו ואם חס וחלילה אני כאימא רוצה לצאת כאישה ולבלות אז מסתכלים עליו בעין עקומה.
מצד שני, יש לה ילדים נשואים שלא אכפת להם וכל אחד והחבילה שלו.

תחשבי אם ככה היית רוצה לחנך את הילדים שלך ואיזה מסר אתם מעבירים להם בדוגמה האישית שאתם נותנים.
 
אבל זה העולם

כל אחד והחבילה שלו את מסכימה איתי
בקושי לעצמנו יש זמן וכן בשבת אנחנו עם הבנות נטו כל תשומת הלב מופנת אליהם זה אנחנו שבת משפחתית
 
אני מסכימה איתך שלכל אחד החבילה שלו

אני מבינה שבקושי יש לכם זמן לעצמכם אבל הוא יכול לקחת אותך ואת הבנות ולעשות טיול עם אחיו , נכון?
אם זאת הייתה אחותך, גם היית מתעלמת מהנוכחות שלך ומבקשת העזרה של אימך?

העולם לא חייב להיות ככה.
 
למעלה