בוקר טוב..... עידכון:
לפני הכל אני רוצה להודות לכל מי שענה לי תשובות על השאלה הקודמת שלי. אכן, כנראה שזה היה תחילת הסוף כמו שאומרים וכנראה שבאמת כבר ירד לי ממנו. התפקחתי. אני רואה את המציאות בעיניים קצת פחות מסונוורות ממנו. אתמול החלטתי לעשות לו שיחה של "יחסינו לאן"... אני לא רוצה להישמע כמו איזה קרצייה מהבדיחות על נשים שמשוחחות ולגבר יש סיוטים מהשיחות האילה (ואני גם מקווה שלא הייתי ככה) אבל באמת החלטתי שאנחנו חייבים קצת ללבן כמה עניינים וליישר כמה אי-הבנות על מנת שנוכל להבין אחד את השני באופן יותר טוב ואולי להצליח לחיות כמו אנשים נורמלים. דיברתי איתו כרגיל ואז התחלתי לגלוש לשיחה על כמה עניינים שהיה חשוב לי "ליישר" בינינו. האמת היא שהוא לא ממש התלהב לשתף פעולה והעדיף להעביר עניינים ולהחליק על כל מיני דברים במטרה לתת לי לחשוב שהכל בעצם בסדר ושאין לנו שום בעייה. ניסיתי להתעכב קצת על כמה דברים שמאוד עקרוניים וחשובים לי אבל הוא עשה הכל על מנת להעביר נושא ולהימנע מפתיחה של נושאים מורכבים. אמרתי לו שלא מתאים לי ככה לחיות ושאני רוצה לדעת בדיוק מה יהיה בגלל שאילה דברים עקרוניים שעדיף לנו כרגע להחליט ימינה או שמאלה ולא לקבור את הראש בחול כמו בת-יענה ולקוות שהבעיות יחלפו מעלינו. בקיצור, ראיתי שאין עם מי לדבר ושהבנאדם חי את היומיום ולא רוצה לטפל בעניינים חשובים שקשורים לעתיד ובכלל, והוא חושב שבזה שהוא לא מתעמק בבעיות אז הכל יסתדר איכשהו מתישהו.. הפסקתי לדון בעניינים האילה ואחר כך כתבתי לו SMS שאני לא מוותרת ואני חייבת לדעת לאן פנינו מועדות. אני דורשת כיוון, ומהר!! הוא התעלם כרגיל וחשב שאני גם אעבור על זה לסדר היום. אחר כך כתבתי לו עוד SMS והבהרתי לו שממש נמאס לי ממנו ומהסגנון הזה. אני לא איזה בובה או חפץ שהוא יכול לשחק בי כרצונו ולא מתאים לי להמשיך את הקשר בצורה הזאת. זהו זה!!! - כרגע אני לבד. טוב לי ואני לא מוכנה להיות בקשר הרסני. די, יש גבול! אני עכשיו במצב רוח מרומם ואני מרגישה ממש הקלה. אני ממש לא מרגישה איזה הפסד או איזה צער על משהו שהיה ואין ולא שום דבר כזה. מקודם נזכרתי בכמה מילים מהשיר "שרה ברחובות" של ריטה המדהימה.. היא אומרת: "לבוקר הזה יש טעם של חופש זר, כמו של מוות או ברכה, כי הלכתי ממך".. אוי כמה שזה נכון!!....... - וכל מילה מיותרת.
לפני הכל אני רוצה להודות לכל מי שענה לי תשובות על השאלה הקודמת שלי. אכן, כנראה שזה היה תחילת הסוף כמו שאומרים וכנראה שבאמת כבר ירד לי ממנו. התפקחתי. אני רואה את המציאות בעיניים קצת פחות מסונוורות ממנו. אתמול החלטתי לעשות לו שיחה של "יחסינו לאן"... אני לא רוצה להישמע כמו איזה קרצייה מהבדיחות על נשים שמשוחחות ולגבר יש סיוטים מהשיחות האילה (ואני גם מקווה שלא הייתי ככה) אבל באמת החלטתי שאנחנו חייבים קצת ללבן כמה עניינים וליישר כמה אי-הבנות על מנת שנוכל להבין אחד את השני באופן יותר טוב ואולי להצליח לחיות כמו אנשים נורמלים. דיברתי איתו כרגיל ואז התחלתי לגלוש לשיחה על כמה עניינים שהיה חשוב לי "ליישר" בינינו. האמת היא שהוא לא ממש התלהב לשתף פעולה והעדיף להעביר עניינים ולהחליק על כל מיני דברים במטרה לתת לי לחשוב שהכל בעצם בסדר ושאין לנו שום בעייה. ניסיתי להתעכב קצת על כמה דברים שמאוד עקרוניים וחשובים לי אבל הוא עשה הכל על מנת להעביר נושא ולהימנע מפתיחה של נושאים מורכבים. אמרתי לו שלא מתאים לי ככה לחיות ושאני רוצה לדעת בדיוק מה יהיה בגלל שאילה דברים עקרוניים שעדיף לנו כרגע להחליט ימינה או שמאלה ולא לקבור את הראש בחול כמו בת-יענה ולקוות שהבעיות יחלפו מעלינו. בקיצור, ראיתי שאין עם מי לדבר ושהבנאדם חי את היומיום ולא רוצה לטפל בעניינים חשובים שקשורים לעתיד ובכלל, והוא חושב שבזה שהוא לא מתעמק בבעיות אז הכל יסתדר איכשהו מתישהו.. הפסקתי לדון בעניינים האילה ואחר כך כתבתי לו SMS שאני לא מוותרת ואני חייבת לדעת לאן פנינו מועדות. אני דורשת כיוון, ומהר!! הוא התעלם כרגיל וחשב שאני גם אעבור על זה לסדר היום. אחר כך כתבתי לו עוד SMS והבהרתי לו שממש נמאס לי ממנו ומהסגנון הזה. אני לא איזה בובה או חפץ שהוא יכול לשחק בי כרצונו ולא מתאים לי להמשיך את הקשר בצורה הזאת. זהו זה!!! - כרגע אני לבד. טוב לי ואני לא מוכנה להיות בקשר הרסני. די, יש גבול! אני עכשיו במצב רוח מרומם ואני מרגישה ממש הקלה. אני ממש לא מרגישה איזה הפסד או איזה צער על משהו שהיה ואין ולא שום דבר כזה. מקודם נזכרתי בכמה מילים מהשיר "שרה ברחובות" של ריטה המדהימה.. היא אומרת: "לבוקר הזה יש טעם של חופש זר, כמו של מוות או ברכה, כי הלכתי ממך".. אוי כמה שזה נכון!!....... - וכל מילה מיותרת.
