בוקר טוב עולם!

[soulbird]

הממ ../images/Emo69.gif (פרופסור חושב)

 

[sunrise of love]

../images/Emo68.gif מחכה

 

[sunrise of love]

גם.......

מחכים.........

 

[sunrise of love]

וגם........

לא הגיוני בעיני כלל וכלל שטיפוס על האוורסטס, החלקה על שלג, הטסת טיסנים

נסיעה מטורפת במכונית, קפיצת באנג´י ועוד הרבה דברים שאנשים עושים ונהנים מאוד מאוד. למשל, דבר מאוד תמים כמו לונה-פארק. אין מצב הגיוני שבו אני אשלם כסף כדי להכנס ללונה פארק ואעלה על מתקנים בו. זה ההגיון שלי. ככה הוא אומר לי. ולך בטח ההגיון שלך אומר לך אחרת.אז..... מה זה הגיון??? אני חושבת שלהגיון למיטב ידיעתי אין מיקום ספציפי במוח. הגיון הוא תהליך מחשבתי שנובע מכל מיני דברים כולל כימיה. אז.....מה דעתך , הפרופסור??????

 

[sunrise of love]

לדעתי, אם לא מדובר בבעיה

פסיולוגית כמו חוסר חומר כלשהו בגוף, או הפרעה נפשית חמורה ביותר....או טראומה איומה שעבר האדם בחייו -כמו אונס, רצח, או דברים בקנה מידה כזה... אז אם לא בזה מדובא אלא מדובר באדם שיש לו הכל כמו שאת אומרת.....אז......אין לא יכול.....צריך לרצות את זה........ אפשר להגיד אני לא יודע איך.....תעזרו לי בדרך......אני רוצה אבל קשה לי...... מי שאומר :לא יכול .....בעצם לא רוצה....... זו דעתי.

 

[soulbird]

אדם בדיכאון

רוצה "לצאת מזה" אבל לא תמיד יודע איך . לא ממש משנה עם הסיבה היא כימית או מטראומה (כמה שאני לא אוהבת את המילה הזו)

 

[sunrise of love]

אז.....

אם הוא רוצה...הוא צריך לקבל כל כל כל עזרה שניתנת לו. זה מצד אחד. מצד שני אם הוא אומר שהוא לא יכול .....אז הוא במו ידיו הורס כל אפשרות לעזור לו. משנה אם הסיבה היא טראומה או כימית. כי אם יש הפרעה כימית, הטיפול התרופתי נותן את התוצאות מהר יותר מאשר הטיפול בטראומה. ואם לא נוח לך אם המילה טראומה אז אולי אפשר להגיד "אירוע קשה". זה יותר טוב?

 

[דייר עישר]

אומרים שפורנוגרפיה היא עיניין של גא

וגרפיה". גם הדיכאון הוא עיניין של היגיון: הפרוש שאנו נותנים לעובדות יכול לגרום לנו להיות מרוצים או נכאים. תודה על איחולייך. אני מצטרף ומקווה שרבים, מהסובלים, יכירו היום במצבם ויתחילו בשינוי המיוחל.

 

[soulbird]

עם כל הכבוד לא ממש הבנתי

אוקי ההגיון אומר לי לא להיות בדיכאון. הרי יש לי הכל בחיים אז מה הבעיה טוב זה ההיגיון .אבל עדיין אני מדוכדכת אין לי מצב רוח לכלום ואין לי כוח לכלום ואין לי חשק לכלום. עושה את מה שצריך כמו רובוט. הגיון ורגש לא תמיד הולכים יחדיו לא כן?

 

[rubber duck]

ההיגיון הוא האנטי טזה של הרגש

אם הייתי עושה כל מה שההיגיון שלי אומר הרי שלא הייתי כאן עכשיו מאחר וזה בזבוז זמן ולא הייתי מטיס טיסנים כי זה בזבוז זמן כסף וכוח לא הייתי יושב ורואה טלויזיה כי זה בכלל בזבוז גם לא הייתי מתאהב כי זה דוקש זמן זה עולה כסף לפעמים וזה צורך ממני כוחות בצורה אינסופית לעומת ההיגיון הרגש בא ואומר לי לך תטיס טיסנים כי זה טוב לך שב פה באינטנרט ותהנה מהחיים תראה טלויזיה כי זה כיף תתאהב כי אהבה זה שיא הרגש האידאל זה שביל באמצא שביל שנותן גם לרגש להתבטא וגם להיגיון שרון נ"ב לגבי דיכאון - זה לא נעים וזה אפילו קשה אבל אם ניקח את כל מה שיש בנו לרגע אחד נגלה שאנו הרבה יותר ממה שאנו חושבים על עצמינו וזה המפתח לדעתי וזו רק דעתי למלחמה בדיכאון

 

[שם ים]

חושבת שאתה טועה.

כי כשאדם נמצא בדיכאון, זה משום שרגשות עמוקים וכבדים ואפורים עולים לו. וההגיון מאוד רוצה לצאת, אך אתה יודע מה קורה כשמחריכים את הגוף לעשות דברים כנגד רצונו? הוא מתעקש להגביר את הכאב. מניסיון שאני צובת בתחום ההתמודדות, שים לב, חובה לתת לעצמך את המקום הנחס הזה. להיות בו. לתת לכאבים לצאת. לחזור לתוך המקומות הכואבים. יודע למה? משום שבד"כ מגיעים לדיכאון כי קרו דברים שהם כנגד הרצון שלנו. היינו דוכינו. ואנו צריכים לשוב לאותו מקום על מנת להראות לעצמינו שאנו לא אשמים במה שניכפה עלינו..כי בימים ההם נהגנו לחשוב שאנחנו אשמים במה שעברנו. אז לסיכום הלא ברור שלי, כן להיות בתוך החרא. אך בהחלט לדבר עליו. כי אחרת לא יודעים למה חרא לנו. ורק ורק ורק משם נוכל לצאת אל האור... שם ים

ד"א. במצב של דיכאון, ההיגיון אולי בן עשרים וכמה עד חמישים וכמה.. אך הרגש נמצא איי שם בין גיל 0 ל משהו בתחום הסיפוק המיידי.

 

[soulbird]

שם ים היסברת את הדברים בצורה

מאוד יפה תודה שבת שלום