אופס טעיתי
כן כן, מסתבר שסתם אכלתי ת´לב. חשבתי שהמשמעות של העובדה שכל הצד החרדי במשפחה, כאיש אחד, לא הביא ביחד אפילו שקל אחד, ושרובו הגיע לאירוע פשוט בידיים ריקות, גם בלי כרטיס פשוט בו מאחלים לנו אושר ומזל-טוב, מלמד שבניגוד למה שקיוויתי, הזוגיות שלנו לא התקבלה בברכה במשפחה. שקיבלנו "עונש". ואני מדברת על קירבה של דודים ובני דודים ראשונים. גם ההורים שלי היו בשוק מזה כי הם בחיים שלהם לא באו ככה לשמחה של קרוביהם הם בהם מדובר, אלא העניקו אפילו יותר מכפי יכולתם. אבל אחרי בירור הסתבר שככה זה אצלם. בעל האירוע, אמור לספוג את כל האירוע בעצמו. גם לא צריך להביא משהו סמלי שמביע רגשות. זה קצת חבל כי זה אומר שבפעם הבאה אני כנראה לא אוכל להרשות לעצמי להזמין אותם כי המשמעות האוטומטית היא להיכנס מיד לחובות. אלא אם כן נגיש קרקרים, שתיה קלה ובמבה. וזה דווקא בשעה שצריך לפתוח דרך חדשה בחיים או לקנות דברים לתינוק חדש וכיו"ב. אז זהו. זה לא נגדי ולא נגד בנזוגי. זה לא בגלל שאני יוצאת בשאלה. זה ככה זה. הלוואי והייתי יודעת את זה מראש, כי אז היתה נמנעת עוגמת הנפש. פשוט טעיתי. צר לי, כנראה שזה קורה. לסיכום אחרון ודי - היה עשר! ותודה לכל חברי הפורום על הברכות היפות!