בוקר טוב עולם

בוקר טוב עולם

נעדרתי המון זמן . מציצה מדי פעם אבל קשה לי לכתוב .. עוברת תקופה לא קלה עם הבן הצעיר , שמסרב ללמוד ..לטענתו בסוף כולם מתים ,אז למה לבזבז זמן על לימודים ... והדלמה ..האם לתת לילד בין 12 לזלזל בלימודיו? ואולי להמיח לו עד שיתעשת? ומה אם לא יתעשת? הראש עובד שעות נוספות ,קשה לי .. אופפפפפפפפפפפפפפפפ ,כמה קשה שהכל צריך להחליט לבד...
 
בוקר טוב חברים

אכן דילמה העלת כאן ליטל, נסי לראות את הדברים דרך עיניו,להיות אמפטית לבנך ..אני יודעת שתמיד היה ילד נבון ותלמיד מעולה ,תני לא את המרחב ..מקסמום יפספס שנה. קחי את הדברים בקלות ..כולה לימודים ואף פעם לא מאוחר ללמוד. לא שווה להכנס למאבקים ולהעכיר את האוירה . אוהבת
טלי
 

yamkachol

New member
../images/Emo24.gif כן, זה מצב סוחט כוחות נפש. מתיש.

האם יש לך במי להתיעץ, לקבל הדרכה? נראה לי שיכול מאוד לעזור. מחזיק לך אצבעות.
 
לי יקרה

לי זה נראה איחטוט על המצוקה שלךו עם האובדן של אביו הוא לקח את זה די קשה, גילה שיש סוף לחיים , אז למה להתאמץ בחיים צריך להעמיד לו מטרות ביניים בחיים שיהיה לו למה לשאוף אני לא הייתי פוסלת עזרה נפשית לעבד את האובדן של האבא ז"ל נראה כאילוהוא שוקע קצת בדיכאון ולא כדאי לתת לזה להשתרש אצלו אולי יש לו קשיים בלימודים והוא בורח מהקשיים הללו
 

kampf

New member
כולנו באותה צלחת!! אולי אפשר לארגן מפגש ...

לארגן מפגש עם פסיכולוג בנושא הזה . משהו קבוצתי. אפשר לדבר עם אל-דן שמלווה אותנו כאן.
 

מיק41

New member
ליטל

כל כך מבינה אותך גם לי יש בן בן 13.6 שלא רוצה ללמוד ואני יכולה להגיד לך שזה לא קשור למצבינו. אני רואה במשפחות אחרות שיש את שני בני הזוג שגם אצלם הילדים לא רוצים ללמוד. זה מעצבן אותי....אבל הבנתי שאני לא יכולה לעשות שום דבר... ויותר חשוב לי שיהיה בן אדם... לימודים תמיד אפשר להשלים. אני גם הולכת ליעוץ.... ממליצה לך.... זה עוזר לשנות את הגישה. צריך הרבה כוחות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
מיכל
 
תודה לכל המגבים עודדתם אותי

אומרים צרת רבים חצי נחמה ,אבל אנחנו גם יודעים שצרת רבים נחמת טיפשים . אכן מודעת לכך שבגיל התבגרות ישנם משברים ועברנו זאת גם עם הילדים הגדולים,אולם לא בכאלה עוצמות, ולא בנושא הלימודים,תניד הצלחתי להבהיר שלומדים לשם קידום עצמך ..ואז היה לי שותף פעיל. אנו נמצאים בטיפול משפחתי ופרטני. הבן נתק כל מגע עם המטפלים בחודש האחרון. קשה וכואב לי המצב, אבל מבינה ויודעת שהכי חשוב שיהיה אדם חיובי.אכן צריך להחליף גישה, לשנות חשיבה . כל הכבוד לכם על התתמודדות ותודה ששתפתם אותי בדרככם.
 
ואולי למצוא לו מסגרת חינוכית מתאימה?

אולי בית ספר דמוקראטי? אולי אנתרפוסופי? וחבל שעדיין אין בישראל גם בית ספר כזה: http://www.tmeducation.org/ בעצם, אפשר להתארגן ולהסב בית ספר קיים במהירות רבה.
 

SupermanZW

Well-known member
לא להכריח אלא לדבר ולהסביר בהיגיון

נכון שכולם מתים בסוף אך את צריכה להסביר לו שעד שימות יש לו עוד הרבה שנים לחיות ובשנים האלה הוא יוכל להפיק תועלת מלימודיו או לסבול בגלל שיהיה חסר מקצוע או מובטל. את צריכה להסביר לו שבשביל להרוויח כסף צריך לעבוד, בשביל לעבוד צריך מקצוע, בשביל מקצוע צריך ללמוד ובדרך כלל ככל שהלימודים למקצוע קשים יותר המקצוע רווחי יותר ובנוסף לכך גם על פי רוב ככל שהלימודים הנדרשים ארוכים יותר המקצוע רווחי יותר. הסבירי לו בצורה פשוטה שבשביל להתקבל לתיכון איכותי הוא צריך ציונים גבוהים ולכן הוא צריך ללמוד עכשיו ובשביל ללמוד מקצוע רווחי הוא צריך להתקבל לאוניברסיטה ולכן גם בתיכון יהיה עליו ללמוד היטב כדי שיוציא ציונים גבוהים בבגרויות ושגם באוניברסיטה הוא יצטרך ללמוד היטב כי המצטיינים תמיד מוצאים עבודה הרבה יותר בקלות ובדרך כלל גם מקבלים שכר יותר גבוה וכך הלאה. נסי להקצין את העניין כדי להפחיד אותו, למשל אמרי לו שאו שילמד ויהיה אמיד ויחיה חיים נוחים, או שלא ילמד ויהיה עני ומסכן שאף פעם לא יהיה בטוח אם יהיה לו מה לאכול ביום שלמחרת ואף גרוע מכך, שאם יהיה מלומד ומשתכר היטב יהיה לו קל למצוא בת זוג ושאם לא כל העולם יראה בו לוזר ורק מטומטמות יסכימו לצאת איתו אם בכלל. אמרי לו שמוטב לו ללמוד 16 שנים לפחות (כל שנות ביה"ס + תואר ראשון במקצועות הנחשבים) כדי ליהנות מהתוצאות במשך 50 שנים לפחות (מגיל 25 עד גיל 75) מאשר לא ללמוד ולסבול במשך 50 שנים לפחות. שאלי אותו אם הוא מעדיף במרבית חייו לחיות חיים טובים או חיי מסכנות ואמרי לו שלא משנה שמתים בסוף, משנה מה משיגים בחיים ואיך נהנים מהם עד אז. את יכולה לנקוט באמצעים נוספים כדי לגרום לו ללמוד, את יכולה למשל להתנות את דמי הכיס שלו בציונים שלו במבחנים, כלומר אם יקבל ציונים נמוכים (נניח מתחת ל70) לא יקבל דמי כיס ועל כל ציון מעל 90 יקבל דמי כיס גבוהים מהרגיל.
 

iftach

New member
" צרת רבים נחמת טיפשים"

חוויתי זאת עם אחד מילדיי לפני פטירת אשתי ז"ל ולדעתי טעינו שלא פעלנו מספיק וזה משפיע עליו עד היום כשהוא נשוי ואב לילדים משלו. הדרך צריכה להיות - לפי עניות דעתי - שיחות נפש עם ה"גבר" בעדינות ולכיוון מיקסום החיים. זה קשה לכל אחד ובמיוחד למי שעבר חוויה כמונו, אבל הכיוון הוא שעלינו למלא את החלל שנוצר בפעילותינו כל הזמן בכל הנושאים כולל לנמודים. הנושא של "חוסר הרצון ללמוד" לא קשור ליתמות בלבד אלא לסביבה שבו אנו נמצאים. זהוא לכרגע, אשמח להוסיף באם נחוץ. בהצלחה.
 
למעלה