בוקר טוב לכם

[גלי של מאור ואופק]

בוקר טוב לכם

אני קוראת אתכם די הרבה זמן ומאוד נהנת ועכשיו גם לי יש שאלה אליכם זהירות הולך להיות ארוך

מאור שלי בן 5.2 נמצא בגן עירייה שנה ראשונה , לפני כן היה בגן פרטי. הבעיה שלו ( יש הרבה) הנוכחית היא הקושי שלו להיפרד מאיתנו בבוקר. זה לא דבר חדש לנו, גם בגן הקודם שלו היו סצנות בוקר של בכי , ועוד חיבוק ועוד נשיקה וליטוף אחרון ושוב עוד חיבוק ונשיקה אחרונה וככה זה יכול להימשך הרבה זמן. אבל....הימים האחרונים הם בלתי נסבלים, הגננת/עוזרת ממש צריכות "לקרוע" אותו מעלינו תוך כדי שהוא מושך לנו את החולצה חזק כדי שלא נלך, אנחנו ( אני או בעלי ) עוזבים אותו עם בכי קורע לב ואנחנו גמורים מזה. אנחנו עומדים מחוץ לדלת ונשבעת לכם שתוך רבע דקה הוא מפסיק אבל אנחנו הולכים משם עם הרגשה כבדה. ניסנו לדבר איתו בבוקר (לפני הגן וגם אחר הצהריים) כבר כמה פעמים ולנסות להבין למה זה קורה לו, ניסינו להבין ביחד איתו עם יש מישהו/משהו שמציק לו בגן אבל אני יודעת שאין כי הוא הילד הכיחברותי ומקובל בגן כולם אוהבים אותו ( כך גם אומרת הגננת) חשוב לציין שהיחסים בינו לבין הגננת הם לא מזהירים משני הצדדים, הוא לא אוהב אותה בכלל ולדעתי כמה שזה קשה להגיד גם היא לא מסמפטת אותו במיוחד. אז מה עושים....

 

[אפרתש]

נשמע קשה ...

כתבת שזו בעיה אחת מיני רבות. יש קשר בין הבעיות השונות? גם אצלנו הימים הראשונים אחרי חופשת הפסח היו קשים, כמו בדרך כלל אחרי חופשה (היום הראשון אחרי החופש היה מקסים. יום אחד אחרכך - היו בעיות). יכול להיות שזו הסיבה לבעית הפרידה החדשה. שמתי לב שהרבה פעמים הפרידה הטובה ביותר היא כשהילד בתוך פעילות. טקס הנשיקה וחיבוק דווקא מעצים את כאב הפרידה, ולא ממחיש לילד עד כמה יהיה לו עוד מעט נחמד וטוב. עד לא מזמן, הייתי נשארת איזה חמש דקות בגן - איך שהילדה התחילה פעילות היא שקעה בה, ומיד נפרדה ממני בלי בעיה. כשהיא שקועה בפעילות שהיא אוהבת, באמת פחות עצוב להיפרד. אם הוא לא אוהב את הגננת וכנראה היא לא אוהבת אותו, לא היתי אומרת שאין משהו שמציק לו בגן.

 

[agur]

ומה קורה עם הסייעות?

יש דמות אחרת בגן שהוא מתחבר אליה יותר? גם הבת שלי לא נפרדת בקלות (אמנם זה לא מגיע לכדי בכי, אבל אני רואה שקשה לה, והיא גם אומרת שהיא לא אוהבת לראות אותי הולכת). אנחנו גילינו שדווקא כשאחת הגננות/סייעות עוזרות לה להשתלב בפעילות, זה מקל עליה מאוד. כך שביום שאני רואה שקשה לה אני יוזמת פניה לאחת מהן: "נכון שאת צריכה את עזרתה של עדי?" ומכאן זה בדר"כ מתגלגל באופן חלק יותר. עצה נוספת שעזרה לנו מאוד (בתחילת השנה) היתה לא להאריך בסצינת הפרידה יתר על המידה.

 

[גלי של מאור ואופק]

יש דמות בגן שהוא מחובר אליה

וזו הגננת המחליפה שמגיעה רק פעם בשבוע, שהיא בגן הפרידה יותר קלה לו ( בדר"כ ). ניסיתי גם את האופציה של לחכות איתו בגן כמה דקות, ואפילו בימי שישי כמעט בכולם אני באה איתו ויושבת לספר לו סיפור , והוא כמו טווס הולך בגן וקורא לחברים לבוא לשמוע סיפור שאמא מקריאה - גם זה לא עוזר בשישי האחרון הבכי חזר על עצמו. עכשיו שאני חושבת על זה באמת אחרי חופשת הפסח זה החמיר . אפרתש - הבעיה שלו היא שהוא מטופל בריפוי בעיסוק ויש לו קושי מוטורי קל במספר דברים, אבל הוא השתפר פלאים ואני לא חושבת שזאת הסיבה להתנהגות הזאת. הכי מרגיז זה שאני יודעת שאחרי דקה הוא נרגע ומפסיק עם הבכי קורע הלב שלו.

 

[לאה_מ]

בכל זאת נורא קשה (לשניכם) להתחיל

ככה את הבוקר. ניסית לשאול אותו מה הוא חושב שיכול לעזור לו להפרד ממך יותר בקלות?

 

[גלי של מאור ואופק]

האמת שלא , לא שאלתי אותו

מבטיחה היום בערב לברר איתו את העניין ובהזדמנות זו מ ק פ י צ ה

 

[לאה_מ]

ואל תשכחי לספר לנו מה הוא אמר.

 

[גלי של מאור ואופק]

הנה אני מספרת.....( מהיר אההה)

היינו עכשיו בחדר שלו ושיחקנו. התחלתי לדבר איתו תוך כדי שהוא משחק ובקשתי ממנו להיות קשוב ומרוכז ואני רוצה לנהל איתו שיחה כמו שגדולים מדברים, שיחה של בוגר. מי ד הוא התיישב מולי והקשיב. שאלתי אותו איך אנחנו פותרים ביחד את הבעיה הזאת של הבכי/צרחות בבוקר בגן? הוא משך כתפיים ואמר לי אני לא יודע, אמרתי לו תחשוב רגע מה זה לא יודע בוא ננסה לפתור את הבעיה ביחד או שאתה בכלל לא רוצה לפתור את הבעיה ונעים לך להמשיך ולבכות בבוקר מה עונה לי החכם הקטן...כן נעים לי לבכות אז אמרתי לו אם ככה אז תמשיך לבכות.(סתם לי את הפה) מאור שלי מטבעו הוא ילד שלא מספר מה ואיך היה בגן הוא מהילדים שעונים שהיה כיף/טוב/נעים בגן וזהו כל מילה נוספת מיותרת. כמו שאמרתי קודם, הוא לא אוהב את הגננת שלו ועכשיו בשיחה שלנו הוא אמר לי שהיא צועקת הרבה ותופסת את הילדים חזק ביד אם הם עושים משהו לא טוב. שאלתי אותו אם היא צעקה עליו פעם או תפסה אותו חזק והוא אמר שלא . מה הלאה?

 

[agur]

אוי, כמה שהסצנה הזו מזכירה לי

נשכחות... הגננת בגן הקודם נהגה ממש לצרוח על ילדים שלא סרו למרותה. אמנם על עדי היא מעולם לא צעקה (לפחות עד כמה שהצלחנו לברר) אבל עצם העובדה שהיו צעקות בגן על ילדים (בשילוב של סיטואציות נוספות) הלחיצה אותה (משהו כמו "מתי זה יגיע אלי?"). זה התבטא בקושי של עדי להיפרד בבוקר וגם בהתנהגות שונה ולא אופיינית לה אחה"צ. לבסוף הוצאנו אותה מהגן. אני מבינה שמדובר בגן עירוני? הייתי מבררת מה ניתן לעשות בנושא. אולי שיחה יזומה שלך עם הגננת? גורם אחר?

 

[לאה_מ]

הגננת באמת נשמעת לא משהו... ../images/Emo4.gif

לא בטוחה מה אפשר לעשות בגן עירוני. אולי נסי לדבר עם הורים אחרים בגן ולראות אם יש בעיה כללית של חוסר שביעות רצון מהגננת. בנוסף, תחזקו אותו, תהיו שם בשבילו, וכנראה בעיית הפרידה בבוקר לא תפתר כרגע. בשנה הבאה הוא אמור להיות עם אותה גננת?

 

[גלי של מאור ואופק]

בשנה הבאה הוא לא יהיה עם אותה גננת

זאת שנה אחרונה שלה והיא יוצאת לפנסיה ( תודה לאל) עד כדי כך יש לה שם לא טוב ברחבי העיר שגם הורים שילדיהם לא בגן אומרים מה הוא אצלXXXX שמעתי שהיא על הפנים...

אני ממש לא רוצה להוציא אותו עכשיו מהגן נשארו סה"כ עוד כמה חודשים בודדים עד סוף השנה, אני אתן לו לסיים שם. אני יודעת שעליו היא לא צועקת מלבד פעם אחת שהוא עשה משהוא לטענתה והוא אמר לי שהוא לא עשה ( קרע ספרים בגן ) אז התקשרתי אליה ודברתי איתה והסברתי לה שאין כזה דבר שהוא יקרע ספר גם כי יש לו מודעות מאוד גבוהה לחשיבותם של ספרים/משחקים/צעצועים וגם כי אני מאמינה לו שהוא אמר שזה לא הוא, מאז היא יודעת שיש לו גיבוי מלא ויש מי שעומד מאחוריו בכל דבר ודבר. אז לצערי אני מניחה שנמשיך לשמוע אותו בוכה בבקרים ותודה רבה רבה לכולכם על התגובות והאכפתיות

 

[לאה_מ]

אוי, אני זוכרת את הסיפור על קריעת

הספרים...

גם אז הגננת עשתה רושם לא טוב. את צודקת, באמת נותרו רק מעט יותר מחודשיים עד סוף השנה. אולי בינתיים תשאירי אותו מדי פעם בבית, אם יוצא לך, נניח בימי ו'. שיעבור בקלות.

 

[גלי של מאור ואופק]

את באמת חושבת שכדאי להוציא אותו

מדי פעם ולעשות לו קצת חופש? זה לא יעשה לו את הרושם ש"ניצחתי" אתכם במערכה. הרי כל הסיטואציה הזאת יש בה גם חלק של בדיקת גבולות שלנו ההורים לא? ברור לי שעיקר הבעיה היא הגננת אבל אני חושבת שהוא גם בודק אותנו. היום בבוקר הוא התחיל כבר בבית, לא רוצה לגן אז אמרתי לו טוב אז אני אקח אותך לסבתא אז הוא שאל עם האחיין שלו גם יהיה שם ( בחופשים הם שם ביחד ) אמרתי לו שלא הוא בגן, אז הוא לא רצה ללכת, אח"כ הוא אמר שהוא לא רוצה היום לצהרון, את מבינה כל פעם הוא מנסה במקום אחר. למה למה אין ספר הדרכה מיוחד שמקבלים אחרי הלידה , למה

 

[לאה_מ]

אני לא חושבת שזה עניין של "נצחון".

הרי את מסכימה שלא טוב לו בגן עם הגננת הזו. אז מה? "להכריח" אותו ללכת לשם למרות שאת יודעת שלא טוב לו רק בשם ה"עקרון" של "לא לתת לו לנצח"??? בעיני זו טעות. זה בסדר לומר, שמדי פעם ננסה למצוא פתרונות אחרים, בלי לפגוע בעובדה, שאנחנו מודעים לקיומה של בעיה, אבל כרגע המסגרת הכללית מחייבת ללכת בכל זאת לגן. נסו להנעים לו מתי שאפשר.

 

[לורליי43]

את יכולה לפעמים אם זה מתאפשר

מתוך שיחה איתו לגבי מציאת פתרונות, אפשר להעלות את האפשרות הזאת.