בוקר טוב לכם..

gingit1

New member
בעניין הערה ביומן

אבל הערה חיובית בבית הספר בו למדתי בילדותי היה נהוג ביום שישי בקבל שבת לשלוח את המצטיינ/ת של השבוע לחדר המנהל עם המחברת המצטיינת והוא היה חותם לנו ונותן סוכריה. המנהל היה איש די מבוגר חמור סבר, תמיד מעונב ועם המקטרת בפה, רעד היה עובר בנו כשהיה עובר, אבל כולם אהבו וכיבדו אותו, הוא היה המחנך של אימי כשהיתה ילדה עולה חדשה. כמובן ג´ינג´יתכם ביקרה אצלו כל שבוע, היינו עושים תחרות למי יש יותר חתימות ובשכבה שלי לא היו לי מתחרים, אבל זה עבר לי בתיכון, שם היו כמובן דברים מעניינים יותר.
 

טל-יה

New member
וכפי שאומרים

ג´ינג´ית , ג´ינג´ית עם נמשים
המנהלת שלי ביסודי היתה גב´ אגוזי אישה חייכנית ובכלל לא מפחידה.... ובתיכון היה לי מנהל אכככככבר מפחיד אפילו בויזואליות. לא סבלתי אותו ולא נזכיר את שמו אולי הוא קורא אותנו ולכן גם לא הגעתי אליו
. ובכלל יום הורים זה הדבר הכי שנוא עליי היה, לא מכיוון שהייתי ילדה רעה.. בבית צ´יפר אלא על חובת הדיווח ביום ההורים לא אוהבת שנתנו דיווחים ולא אוהבת לתת דיווחים על מעשי עד היום. כבר מילדות הייתי
רדנית המקרה שהכי זכור לי הוא שהייתי צריכה ללכת לאורטודנט (יישור שיניים
וסיפרו לי שהייתי רק בת עשר וכשאגדל יהיו לי שיניים ישרות כמו סרגל על הנזק שעשיתי ועל השנים שלא רציתי ללבוש את הפלטה והתכמונים שלי וייאוש הדוקטורית מה נעשה איתה איזה עקשנית הילדה הזאת. ועל כמות העונשים והקנסות על שבירת הפלטה שהיו צריכים לשלם. אני שברתי? אני?
מה פתאום!!! זה התעקם נשבר מעצמו.
עד שלבסוף ראו אין חייר מהילדה ואחרי כמה שנים שלא היתה תזוזה ביישור השורה החליטה להתחכם איתה והחליפו לה רופא פרטי דפפקא חמוד שלא התמרדתי בו ישבתי כמו פסל על הכיסא עם חיוך תמידי כזה. איך אפשר כזה מאמי. והוא הדביק לי לכמה שנים טובות מלבנים מכסף כאלה על השיניים וזהו אי אפשר לשבור אי אפשר לעשות כלום
נתון לשליטתו הבלעדית. ובסוף נעמדה שורת השיניים עם החיוך הכי הכי שלי
 

gingit1

New member
טליה - גרמת לי להתעורר היום../images/Emo123.gif

גם אצלי היתה בעיה עם האורטודנט רק שאצלי לא הלך ובסוף התייאשו כולם,
 

טרה10

New member
הבחנתי שביום ששי ערב חג סוכות.

לכבוד החג הזה..בקיבוץ היו הענפים מארחים את החברים. ענף הרפת היה מגיש תוצרת חלב וגבינות. הפלחה היו מכינים פלאפל. פיתות היינו קונים בנצרת. ואת הקציצות היו מכינים במטבח. וגם תירס. והמטעים מגישים פירות - תפוחים וענבים. ואגסים. והכל סוג א´. כל ענף היה לו ביתן לאורך הדשא המרכזי שליד החדר האוכל..דשא דשא כמו פעם.! וזה ממש חסר לי..גם היום.!
 

שילה1

New member
גב´ אגוזי?דווקא בי התחשבה...מאוד..

למרות שנתפסתי פעמים רבות קוראת מתחת לשולחן,למרות שאהבתי לטייל על ההר הקרוב במקום בכיתה,למרות שלעיתים גלשתי מהחלון לכיתה..אהבה אותי המנהלת! ובנוסף..בנה ז"ל,היה בן זוגה של אחותי.אז שלא יהיו ויטמינים? הערות כמעט ולא כתבו לי,ותמיד ידעתי להחליף יומנים בטענות שונות.. ימי הורים.היו סיוט מלווה בעונשים אלא שהתרגלתי.והמשכתי בדרכי.. עד הלום!
 

tidhar

New member
פתאוס קס אדס ורואה שהוא !!!!!!!

lo yachol lehadpis hakol be ivriiiiit, sof sof matzati mashe hoo aval ze tov rak la koteret,
 
למעלה