בוקר טוב לכם ידידי היקרים../images/Emo24.gif
היות ואין לי שום דבר חשוב לומר לעולם הבוקר הזה, ואחרי שעברתי לילה חצי שקט בחזית היתוש(עקיצה אחת. סה טו) קבלו עוד בלאדה/פואמה לא רעה בכלל. דורשת עוד קצת עבודה. אשמח לקבל תגובות. גבעת "נפוליון"/מאת אחלה גבר גבעות רבות היו לי בחיי, מוריקות, טרשים, עגולות פטמה חדות וגם מרובעות גבעות לעליה מתונה, לריצה, להסתער, למורד ולמורדות, לשיחים להסתתר, לדשא, להתגלגלות , לשמיים, לענן על ראשן מחייך. מכולן את גבעת "נפוליון" אהבתי יותר. שם שיחקנו, צחקנו וגלגלנו, פטמתה הייתה לנו לראש העולם, ומרגלותיה לתהום האנשים כחגבים התווכחנו, התנצחנו שאלנו וביררנו: הייתכן? מבוץ מגפי קלגסי נפוליאון, נבראה הגבעה? אחר כך, ראש גבעה היה ל"פיסטין". לא שאלנו לא ביררנו אותו לכבוש יצאנו קדימה הסתער אש, אש, אש... על רטוב, על יבש, עלינו בסערה אל ראש הגבעה ושם לא ראינו ולו פרה... "בכל מקום שכף רגלכם תדרוך שלכם תהיה זאת האדמה ..." אמר המדריך לידיעת הארץ, עם סנדלים קשורים תנ"כית (שאלתי בלבי, המנווה שאנן ליד התחנה המרכזית הם ואם מ"נמרוד" שם ליד כסית?) לא קוצים, נהלולים ,דרדרים, לא קור ולא נחשים, האריכו את מכנסיו ומעלה הגבעה לא הרטיט את שפמו כל עקוב היה לו לאוכף, וקולו רעם מה"פיסטין", הצביעה על מרגלות הגבעה על המישור ועל דוד המלך מפקד על צבאו הנלחם בפלישתים וחשרת ההיסטוריה ירדה עלינו טירונים נפעמים, סמוקי לחיים, ליבנו מפרפר, אם מאימת המופלא, או מזעם הסמל, שעמד עלינו לכלותינו ואומות העולם רואות, ועיניהן כלות,אותנו בסך בתוך פלדה ועשת ובג'יפ תזזי מסתערים פתאום לנו לא היו גבעות וכל עקוב היה למישור וכל דיונה וכל טרש היו לטרף לצמיג ולשרשרת ודוד המלך ראה כל זאת ירד בענן לראש הגבעה חייך לו בשופי ובנחת ואמר: יפה בני, עשיתם את הישר בעיני אדוני. הר הבית בידינו, גבעה שלושים וארבע בידינו, הגבעה הצרפתית, גבעות שייח אברק יושבות בטח גבעות הלבה של רמת הגולן הר סיני, הר ציון ודיר אל בלאח גם. ורווח לנו הנה אני קורא וראשי סחרחר, גבעת "נפוליון" למישור הייתה פיסה מילדותי נמחקה. מילא, אמרתי, בבניין הארץ ננוחם, וכל עצמותי שרו, בכוונה גדולה, שרו "אנו באנו ארצה..." ורווח לי, אבל רגלי כבדות אני מביט על הגבעות הבוכות על הפטמות הנאנקות עליהן נוער ובמגפיהם הקלגסיים בוץ תחתיהם הגבעות היו למישור והטרש הקדוש לאבק והמרגלות נשמו, ופסו השמיים, הר ציון לשנינה גללים במטעי הזיתים פלא הבריאה, גבעת "נפוליון", "אנו באנו ארצה..." היו לשחוק וללעג להרס ולדומן. "שפוך חמתך על הגויים" "איש הישר בעיניו יעשה" המלך המשיח בדמותו של נחמן והוא מאומן ישא כנפיו ובשפתי זוקן יישק "שלי שלי שלך שלי ביתך שלי אדמתך שלי מקנך וכל אשר לך שלי". נאום הגבר "אם ש'עשרה" מתנדנד על ירך "לא אתן לבנות", נאום אדוני צבאות ומשיח בן דוד מאומן, "רעפים אדומים אבנה לי ערי חטאים היאחזויות רפאים" ותישם הארץ.
היות ואין לי שום דבר חשוב לומר לעולם הבוקר הזה, ואחרי שעברתי לילה חצי שקט בחזית היתוש(עקיצה אחת. סה טו) קבלו עוד בלאדה/פואמה לא רעה בכלל. דורשת עוד קצת עבודה. אשמח לקבל תגובות. גבעת "נפוליון"/מאת אחלה גבר גבעות רבות היו לי בחיי, מוריקות, טרשים, עגולות פטמה חדות וגם מרובעות גבעות לעליה מתונה, לריצה, להסתער, למורד ולמורדות, לשיחים להסתתר, לדשא, להתגלגלות , לשמיים, לענן על ראשן מחייך. מכולן את גבעת "נפוליון" אהבתי יותר. שם שיחקנו, צחקנו וגלגלנו, פטמתה הייתה לנו לראש העולם, ומרגלותיה לתהום האנשים כחגבים התווכחנו, התנצחנו שאלנו וביררנו: הייתכן? מבוץ מגפי קלגסי נפוליאון, נבראה הגבעה? אחר כך, ראש גבעה היה ל"פיסטין". לא שאלנו לא ביררנו אותו לכבוש יצאנו קדימה הסתער אש, אש, אש... על רטוב, על יבש, עלינו בסערה אל ראש הגבעה ושם לא ראינו ולו פרה... "בכל מקום שכף רגלכם תדרוך שלכם תהיה זאת האדמה ..." אמר המדריך לידיעת הארץ, עם סנדלים קשורים תנ"כית (שאלתי בלבי, המנווה שאנן ליד התחנה המרכזית הם ואם מ"נמרוד" שם ליד כסית?) לא קוצים, נהלולים ,דרדרים, לא קור ולא נחשים, האריכו את מכנסיו ומעלה הגבעה לא הרטיט את שפמו כל עקוב היה לו לאוכף, וקולו רעם מה"פיסטין", הצביעה על מרגלות הגבעה על המישור ועל דוד המלך מפקד על צבאו הנלחם בפלישתים וחשרת ההיסטוריה ירדה עלינו טירונים נפעמים, סמוקי לחיים, ליבנו מפרפר, אם מאימת המופלא, או מזעם הסמל, שעמד עלינו לכלותינו ואומות העולם רואות, ועיניהן כלות,אותנו בסך בתוך פלדה ועשת ובג'יפ תזזי מסתערים פתאום לנו לא היו גבעות וכל עקוב היה למישור וכל דיונה וכל טרש היו לטרף לצמיג ולשרשרת ודוד המלך ראה כל זאת ירד בענן לראש הגבעה חייך לו בשופי ובנחת ואמר: יפה בני, עשיתם את הישר בעיני אדוני. הר הבית בידינו, גבעה שלושים וארבע בידינו, הגבעה הצרפתית, גבעות שייח אברק יושבות בטח גבעות הלבה של רמת הגולן הר סיני, הר ציון ודיר אל בלאח גם. ורווח לנו הנה אני קורא וראשי סחרחר, גבעת "נפוליון" למישור הייתה פיסה מילדותי נמחקה. מילא, אמרתי, בבניין הארץ ננוחם, וכל עצמותי שרו, בכוונה גדולה, שרו "אנו באנו ארצה..." ורווח לי, אבל רגלי כבדות אני מביט על הגבעות הבוכות על הפטמות הנאנקות עליהן נוער ובמגפיהם הקלגסיים בוץ תחתיהם הגבעות היו למישור והטרש הקדוש לאבק והמרגלות נשמו, ופסו השמיים, הר ציון לשנינה גללים במטעי הזיתים פלא הבריאה, גבעת "נפוליון", "אנו באנו ארצה..." היו לשחוק וללעג להרס ולדומן. "שפוך חמתך על הגויים" "איש הישר בעיניו יעשה" המלך המשיח בדמותו של נחמן והוא מאומן ישא כנפיו ובשפתי זוקן יישק "שלי שלי שלך שלי ביתך שלי אדמתך שלי מקנך וכל אשר לך שלי". נאום הגבר "אם ש'עשרה" מתנדנד על ירך "לא אתן לבנות", נאום אדוני צבאות ומשיח בן דוד מאומן, "רעפים אדומים אבנה לי ערי חטאים היאחזויות רפאים" ותישם הארץ.