בוקר טוב לכם אנשים
אני האמת עוד לא התאוששתי מהשרשור של אתמול, באופן אישי איני חושבת שזה היה המקום להעלות דעות אלו אך אם זה עזר להוציא קיטור אז שיהיה.
את רובכם אני לא מכירה באופן אישי אם בכלל, אז נעשה הכרות קצרה.
אני נולדתי באוסטריה שם גדלתי והתחנכתי, הגעתי לארץ בגיל התיכון, אהבה ממש מראשון לא הייתה והיה המון קושי להסתגל, להתחבר, ולהמשיך לתקן אנשים שבאתי מאוסטריה ולא אוסטרליה.
היציאה הראשונה שלי עם חברים הסתכמה בביקור בבית חולים בפיגוע בדולפינריום שבה מחבל אחד החליט לפוצץ אץ עצמו ועוד כמה ילדים על הדרך.
אתם וודאי זוכרים כמה מתו, נפצעו, וכמה נשארו עם טראומות.
לא באתי לחנך אף אחד, או לתת שיעור היסטוריה. למדתי להכיר אנשים מכל קצוות העולם, ואני גאה שיש לי חברים ישראלים בצבא, חברים ערבים מכפרים ואפילו פלסטינאים. אנשים הם אנשים קודם כל.
איך שארגוני לחימה התנהגו בשנות ההקמה של המדינה זה משהו שלא נדע במדוייק והיום כבר מאוחר להתווכח על כך.
אך צהל היום בשנות ה2000 פועל בצורה אנושית, ואותם אנשים עם דעות מנוגדות יוכלו לומר כן או לא זה לא משנה. ישנם עובדות, והכי חשוב ישנם פלסטינאים שתומכים בזאת גם. הבעיה של ארגוני הטרור האיסלמי היא שהם לא מקבלים דת אחרת. זה כתוב בקוראן שכל מי שאינו מוסלמי הוא כופר.
http://www.youtube.com/watch?v=YHbCGC6amdk&feature=youtube_gdata_player
ועל זה אפשר למצוא אין ספור ראיונות ביוטיוב למי שמבין ערבית. ישנם אינספור ערבים שרוצים לחיות תחת שילטון ישראלי כי הם רוצים להתפתח ולומר את דעותיהם באופן חופשי בלי פחד. ואני מכירה ודיברתי איתם אישית, ולכן כואב לי שאנחנו לא יוצאים מהמעגל הזה.
אני לא יכולה לומר שאני מתחברת למה שקורה בישראל מבחינה חברתית, ישראלי היא גזענית ביחסה לאותם עולים שאינם יהודים בדבר הכי פשוט כמו נישואין, ויש עוד. ישראל חייבת להיות מופרדת מדת. ועל כן אני רוצה להגר, אולי זה מכיוון שאני לא גדלתי והתחנכתי בישראל, מי יודע.
אין שחור ולבן בשום מקום ישנם עוד 50 גוונים של אפור באמצע, ישראל טובה בתחום אחד והולנד פחות וכך ההיפך.
בסופו של דבר כולנו מחפשים שקט, שלווה. וזכותנו לחפש זאת מחוץ לגבולות הבית כל עוד זה על חוק.
אני האמת עוד לא התאוששתי מהשרשור של אתמול, באופן אישי איני חושבת שזה היה המקום להעלות דעות אלו אך אם זה עזר להוציא קיטור אז שיהיה.
את רובכם אני לא מכירה באופן אישי אם בכלל, אז נעשה הכרות קצרה.
אני נולדתי באוסטריה שם גדלתי והתחנכתי, הגעתי לארץ בגיל התיכון, אהבה ממש מראשון לא הייתה והיה המון קושי להסתגל, להתחבר, ולהמשיך לתקן אנשים שבאתי מאוסטריה ולא אוסטרליה.
היציאה הראשונה שלי עם חברים הסתכמה בביקור בבית חולים בפיגוע בדולפינריום שבה מחבל אחד החליט לפוצץ אץ עצמו ועוד כמה ילדים על הדרך.
אתם וודאי זוכרים כמה מתו, נפצעו, וכמה נשארו עם טראומות.
לא באתי לחנך אף אחד, או לתת שיעור היסטוריה. למדתי להכיר אנשים מכל קצוות העולם, ואני גאה שיש לי חברים ישראלים בצבא, חברים ערבים מכפרים ואפילו פלסטינאים. אנשים הם אנשים קודם כל.
איך שארגוני לחימה התנהגו בשנות ההקמה של המדינה זה משהו שלא נדע במדוייק והיום כבר מאוחר להתווכח על כך.
אך צהל היום בשנות ה2000 פועל בצורה אנושית, ואותם אנשים עם דעות מנוגדות יוכלו לומר כן או לא זה לא משנה. ישנם עובדות, והכי חשוב ישנם פלסטינאים שתומכים בזאת גם. הבעיה של ארגוני הטרור האיסלמי היא שהם לא מקבלים דת אחרת. זה כתוב בקוראן שכל מי שאינו מוסלמי הוא כופר.
http://www.youtube.com/watch?v=YHbCGC6amdk&feature=youtube_gdata_player
ועל זה אפשר למצוא אין ספור ראיונות ביוטיוב למי שמבין ערבית. ישנם אינספור ערבים שרוצים לחיות תחת שילטון ישראלי כי הם רוצים להתפתח ולומר את דעותיהם באופן חופשי בלי פחד. ואני מכירה ודיברתי איתם אישית, ולכן כואב לי שאנחנו לא יוצאים מהמעגל הזה.
אני לא יכולה לומר שאני מתחברת למה שקורה בישראל מבחינה חברתית, ישראלי היא גזענית ביחסה לאותם עולים שאינם יהודים בדבר הכי פשוט כמו נישואין, ויש עוד. ישראל חייבת להיות מופרדת מדת. ועל כן אני רוצה להגר, אולי זה מכיוון שאני לא גדלתי והתחנכתי בישראל, מי יודע.
אין שחור ולבן בשום מקום ישנם עוד 50 גוונים של אפור באמצע, ישראל טובה בתחום אחד והולנד פחות וכך ההיפך.
בסופו של דבר כולנו מחפשים שקט, שלווה. וזכותנו לחפש זאת מחוץ לגבולות הבית כל עוד זה על חוק.
