בוקר טוב לכל הנמים

[אנפה2]

בוקר טוב לכל הנמים

שיהיה לכולנו סופשבוע נעים. בזמן המנוחה צריך גם ענין אז אני שולחת לכם אתר שיסיר כל ענן. שיהיה לנו כף עם כל המשפחה ביחד. ושתעבור לנו עוד שבת בשמחה ונחת.

 

[אנפה2]

שכחתי לצרף תמונה, כי הרי זה

עושה את כל ההתחלה.

 

[אנפה2]

לא כל כך מלבבת, אז הנה אחרת.

 

[yaely2]

בוקר טוב לפורום המקסים שלנו ../images/Emo24.gif

בוקר טוב לכולם,

תודה לאנפה על האתר. אמרתי 3 פעמים "מערה היפתחי" והאתר סרב להיפתח. מקווה שאולי בעתיד הוא יתרצה. רוצה לאחל שבת שלום, שבת של בריאות ושמחה,

הרבה אושר

ונחת

בחברת אהובינו ללא מתחים. הרבה רוגע ושלווה

גם עם כל החברה האחרת. ובעיקר שלווה פנימית שלנו והערכה עצמית. ניתן לעצמנו פירגון על מעשינו. מה יש רק לאחרים אנחנו נותנים ולנו לא מגיע?

 

[הודה 77]

בוקר נפלא

שיהיה לנו בלב.היום אני מתחילה במסיבות הפורים בתקווה שיהיו לי ולכולנו הרבה מסיבות יפות .בקשתי מהבאים להתחפש ,או לפחות לבוא במסכה או כובע,כי שינוי משעשע בלבוש עוזר לנו להרגיש אחרת ,כל טוב לכל הפורומיסטים.

 

[עמליה3]

בוקר טוב לסוף השבוע

איך שהזמן רץ לו. נדמה לי שרק אתמול ברכתי בשבוע טוב ו... הוא נגמר לנו. מחר יום מנוחה , ובנתיים אני עובדת ומכינה כי מחר יש לי אורחים חברים לארוחת ברנ"צ (בוקר צהריים)אנחנו נפגשים אתם כל פעם במקום אחר. בקיצור זה יהיה סוף שבוע מעניין. מאחלת לכולכם הנאה מבשבת המתקרבת , עם המשפחה עם חברים ובעיקר עם עצמכם. ושולחת לכם המון חיבוקים.

 

[עמליה3]

המשך

ואלה החיבוקים המוסיקליםשאני שולחת לכם.

 

[yaely2]

ימית 2 יקרה, לא מוותרים לך ../images/Emo196.gif

שלום לך ימית

מבקשים ממך לשחזר ולכתוב לנו את שנמחק לך. אוהבים את כתיבתך ואוהבים אותך.

 

[מרינקה1]

מלכת הזהב 2006

מישהו יודע מי נבחרה?

 

[אנפה2]

הנבחרות הם : רימונה שלום מקום

ראשון. אביבה יצחקי מקם שני. שרה וולפיש מקום שליש.

 

[מרינקה1]

הנבחרות זהב

תודה לאנפה2. את יודעת איפה אפשר למצוא תמונות שלהן? באיזה עיתון?

 

[אנפה2]

מרינקה בדף האחורי במעריב,

יש את התמונה של מלכת היופי, של הסגניות אין, אבל בטח ביום שני בעיתון לאשה יהיה.

 

[מרינקה1]

לאנפה - תודה.../images/Emo39.gif

 

[פסיפלורה רוקדת סמבה]

../images/Emo9.gif משהו שקראתי והצחיק אותי:

נראה לי קצת בסגנון אפרים קישון: סדנא לניהול עצבים: העקרון: כאשר קורה ויש יום מחורבן, ופשוט מתעורר הצורך "להוציא את זה" על מישהו אל תוציאו את זה על אדם מוכר, אלא דווקא על אדם לא מוכר. ישבתי ליד המכתבה, כאשר נזכרתי כי שכחתי לטלפן

למישהי. מצאתי את מספרה בפנקסי וחייגתי. גבר ענה לי: "הלו". בנימוס אמרתי: "כאן מדבר מוישה. אפשר לדבר עם פנינה פרושנסקי?" לפתע צרח באוזני קול היסטרי: "לך חפש את המספר המחורבן הנכון!" והטלפון בצד השני נטרק בעוצמה. לא יכולתי להאמין שמישהו יכול להיות כל כך גס. כאשר מצאתי את המספר הנכון של פנינה, כדי להתקשר אליה, גיליתי כי כל הטעות שלי היתה החלפת מיקומן של שתי הספרות האחרונות. אחרי שסיימתי את שיחתי עם פנינה, החלטתי לחייג אל המספר ה"שגוי" אליו חייגתי קודם לכן. כאשר אותו אדם ענה לטלפון, צרחתי: "אתה חתיכת חרא!", וטרקתי את הטלפון. רשמתי לי את מספרו, תחת הכינוי "חתיכת חרא", והנחתי זאת במגירה במכתבה שלי. כל מספר שבועות, כאשר הייתי בעיצומו של תשלום חשבונות, או כשהיה לי יום מחורבן, הייתי מחייג אל האיש הזה וצורח לתוך השפופרת: "אתה חתיכת חרא!" זה תמיד הרים לי את המוראל. אולם, כאשר פותחה טכניקת המספר המזוהה, חשבתי כי שיחת ה"חרא", שהיא התרפיה שלי, תצטרך להיפסק. כיוון שכך, התקשרתי למספר של האיש ואמרתי: "היי, כאן מדבר זלמן מרחובות, אני מתקשר כדי לדעת אם אתה מכיר את שיטת השיחה המזוהה" האיש צרח: "לא!" וטרק את השפופרת. במהירות התקשרתי אליו שוב ואמרתי: "זה מפני שאתה חתיכת חרא!" יום אחד נסעתי לקניון, מתכונן להיכנס לשטח חניה מתפנה. איזה איש, ב-ב.מ.וו. שחורה

, חתך אותי ונכנס לשטח החניה שלו חיכיתי בסבלנות. הפעלתי את צופר המכונית שלי וצרחתי אליו שאני ממתין למקום הזה, אך האידיוט פשוט התעלם ממני. שמתי לב, כי על רכבו יש מודעה "למכירה" ובה מצוין מספר הטלפון שלו, רשמתי לי את המספר. כמה ימים מאוחר יותר, מיד אחרי שחייגתי אל החרא הראשון (שאת מספרו הוספתי לחיוג האוטומטי שלי), חשבתי כי כדאי שגם אתקשר לחרא עם ה-ב.מ.וו. חייגתי ואמרתי: "האם אתה האיש עם ה-ב.מ.וו. השחורה למכירה?" "כן, זה אני", הוא ענה. "תוכל לומר לי איפה אפשר לראות את המכונית?" שאלתי, "כן, אני גר בבית מספר 22 במושב חרטא. זה בית צהוב, והמכונית חונה ממש לידו, בחזית" "מה שמך?" שאלתי, "שמי גרשון זוכמיר" הוא ענה. "מתי זמן מתאים לתפוס אותך, גרשון?" "אני בבית

כל ערב החל משעה חמש" "שמע, גרשון, אני יכול לומר לך משהו?" "כן?" "גרשון, אתה חתיכת חרא!", הנחתי את השפופרת והוספתי את מספרו לחיוג האוטומטי שלי. עכשיו, כאשר יש לי בעיה, יש לי כבר שני חארות להתקשרות. אך, לפתע, צץ בי רעיון - התקשרתי לחרא הראשון. "הלו" "אתה חתיכת חרא", אמרתי, אך לא הנחתי את השפופרת. "האם אתה עדיין שם?" הוא שאל. "כן", עניתי. "תפסיק להתקשר אלי!!!" הוא צרח. "מה תעשה לי?" עניתי. "מי אתה?" הוא שאל, שמי הוא גרשון זוכמיר", עניתי. "ככה? איפה אתה גר?" "חתיכת חרא, אני גר בבית מספר 22 במושב חרטא, זה בית צהוב ו-ב.מ.וו. שחורה, חונה על ידו". הוא אמר: "אני כבר מגיע, גרשון, וכדאי שתתחיל להתפלל ולומר קדיש". אני עניתי: "כן? אתה ממש מפחיד אותי, חתיכת חרא", ואז הנחתי את השפופרת. מיד צלצלתי לחרא השני "הלו", הוא אמר. "שלום חתיכת חרא", אני אמרתי. הוא צרח: "אם אגלה מי אתה..." "אתה מה?" אמרתי, "אני אהרוג אותך", הוא המשיך. אני עניתי: "בסדר, חתיכת חרא, הנה ההזדמנות שלך, אני מגיע עוד מעט". התקשרתי מיד למשטרה

והודעתי להם שאני גר בבית מספר 22 במושב חרטא, וכי אני נמצא בדרכי לשם כדי לרצוח את המאהב שלי. אחר כך התקשרתי לחברת החדשות של ערוץ 2 והודעתי על מלחמת הכנופיות המתרחשת במושב חרטא. נכנסתי במהירות לתוך המכונית שלי ונסעתי לכיוון מושב חרטא. הגעתי לשם בדיוק בזמן כדי לראות שתי חתיכות חרא נלחמים זה בזה, לנגד עיני ששה שוטרים, ומעל - מסוק משטרתי וצוות טלוויזיה

מצלם. וואו.... עכשיו אני מרגיש הרבה יותר טוב. ניהול עצבים...

זה ממש עובד.