בוקר טוב לכולן
אני קוראת סמויה כאן כבר די הרבה זמן וכלכך מזדהה איתכן, לא מגיבה בד"כ כי גם בין היתר אני נמצאת במצב אחר טיפה היום הגעגועים כלכך חזקים שהחלטתי בכל זאת לכתוב, ואולי איכשהו להוציא את זה החוצה גם אני חיילת, כבר לא מעט זמן בצבא אבל ביומיות ולפני כמה חודשים הכרתי את החבר הנהדר שלי, לגמרי בטעות הוא לעומתי דווקא חי בצבא, בתפקיד קרבי במיוחד ויוצא לא הרבה.. עוד מעט יוצא לקורס ותפקיד אחר ואז יצא אפילו פחות (שו"שים).. אנחנו כבר 4 חודשים ביחד, בכל פעם שהוא יוצא אנחנו פשוט חיים אחד אצל השניה, ההורים שלי ממש אוהבים אותו.. אני מסתדרת עם שלו, ובקיצור הולך ממש טוב (טפו טפו) עכשיו כשהוא לא יוצא.. כמו השבת... הגעגועים פשוט נוראיים, גם אצלו.. המון שיחות טלפון, סמסים וכו אבל זה פשוט לא מספיק אני רק רוצה אותו פה איתי
אני קוראת סמויה כאן כבר די הרבה זמן וכלכך מזדהה איתכן, לא מגיבה בד"כ כי גם בין היתר אני נמצאת במצב אחר טיפה היום הגעגועים כלכך חזקים שהחלטתי בכל זאת לכתוב, ואולי איכשהו להוציא את זה החוצה גם אני חיילת, כבר לא מעט זמן בצבא אבל ביומיות ולפני כמה חודשים הכרתי את החבר הנהדר שלי, לגמרי בטעות הוא לעומתי דווקא חי בצבא, בתפקיד קרבי במיוחד ויוצא לא הרבה.. עוד מעט יוצא לקורס ותפקיד אחר ואז יצא אפילו פחות (שו"שים).. אנחנו כבר 4 חודשים ביחד, בכל פעם שהוא יוצא אנחנו פשוט חיים אחד אצל השניה, ההורים שלי ממש אוהבים אותו.. אני מסתדרת עם שלו, ובקיצור הולך ממש טוב (טפו טפו) עכשיו כשהוא לא יוצא.. כמו השבת... הגעגועים פשוט נוראיים, גם אצלו.. המון שיחות טלפון, סמסים וכו אבל זה פשוט לא מספיק אני רק רוצה אותו פה איתי