בוקר טוב לכולם

הסוס בסדר, פזי. החלטנו ביחד שכל

שבת בבוקר אני באה לרכב עליו.......
 
על האבטיל מספרים גם שמלך אחד

רצה לצאת לטיול בממלכתו אינקוגניטו על החמור שלו, ביקש מיועציו שיציידו אותו לדרך בדבר מאכל אותו יאכל הוא, החמור וגם אחרי שהחמור ישבע ישאר לו עוד מה לנשנש אחריו... יועץ חכם (בטח היה יהודי) הביא למלך אבטיח ואמר: "מלכי הנכבד קח איתך אבטיח, את התוך המתוק תאכל אתה, את הקליפות תן לחמורך ואת הגרעינים תנשנש תוך כדי טיול בממלכתך"
 
חונצ'וק, היועץ אולי היה יהודי אבל

בטח פרסי... שואלת למה? תביטי על ההודעות מהבוקר.
 

yaely2

New member
מנהל
תודה לאמי ותודה לננה על המחמאה../images/Emo23.gif

שלום לכולם, כבר סיפרתי פה. ש... כשמחמיאים לי אני אף פעם לא מתווכחת. חברה יקרים שלי אבטיח משמין. לפני שנים נתתי הרצאות בנושא השמנה. ביניהם דיברתי על האבטיח. וסיפרתי כך.... כשהייתי אמא צעיה מאוד היתה לי שכנה מוכה, בעלה היה מצליף בה על ימין ועל שמאל, השכנים פחדו להזמין משטרה כי הוא איים עליהם. יום אחד טיילנו עם עגלות התינוקות והעזתי לשאול אותה מדוע אינה עוזבת, השיבה לי אהובה "אין לי לאן אמי נשואה פעם שנייה, וחוץ מזה כשהוא לא מכה אותי הוא ממש חמוד, מתוק, את הרי מכירה אותו. מודה, בזמנו חשבתי שהיא מטורפת. והנה אני באותו מצב. אני הולכת לשוק, סוחבת את הענק הזה הביתה, דואגת לו שיהיה לו נוח במקרר, והוא כזה מתוק אבל משנה לי את הצורה. אחרי כל הכיף אני עוד צריכה לנקות אחריו את הקליפות. שווה? בשבילי האבטיח הוא בעל מכה, בפרט שאני יכולה לגמור ביום אבטיח שלם. פצצה של סוכר, וכל פרוסה מלמיליאן, והכל משאיר את חותמו. אני רואה אותו בשוק, הוא קורץ לי ואני לא קורצת לו חזרה. שמישהו אחר יעשה דיאטה אחריו, לי זה לא שווה. גם מבחינה בריאותית הוא אסור לחולי סכרת, לבעלי טרגליצריד, וקולסטרול. בקיצור מתה עליו אבל מתרחקת
 
אז מה יעלי אם אבטיח משמין? ראית

בפורום שלנו מישהו שאסור לו להשמין???
כולללללללם רזונים כאלה. צריכים ויטמינים...............
 
וגם לא שמעתי את רעמי הצחוק על

בדיחת האבטיח.............
ברוכה השבה, אורה. בטח שמכירה את מוקי צור. היכרות אישית אפילו.
 

pazi66

New member
יוד האבטיח שלך הזכיר שיר חמוד../images/Emo79.gif

שיר השוק שבו מופיעים המילים על הסכין ....זכור לי בילדותי שהיו עוברים ברחובות עגלות עם סוסים והרוכלים היו צועקים : אבטיח אדום, אבטיח אדום, על הסכין, על הסכין .....ואז הינו יושבים על המרפסת, אמי, אבי אני והאבטיח הגדול ואבי בטקס מרשים היה חותך אותו לפלחים ומחלק אותם לנו,. אלה הבזקים משנות ה-52 ומעלות דמעות ומחנק בגרוני
 
פזי, אתה היית במצב טוב. אצלנו המצב

הכלכלי היה די קשה בבית ולא קנו אבטיחים. אכלנו פרי שגידלנו בגינה ליד הבית. אותו הדבר עם תירס. לכן יש לי אהבה מוגברת היום לאבטיחים ולתירס. זה מה שעושה חסר-חסך........
אבל הייתה הרבה אהבה בבית והמון חום. והירקות והפירות הטריים מהגינה, והביצים מהתרנגולת סיפקו תחליף מצויין לאבטיחים ולתירס שבכלל ללא הכרנו בתור ילדים.
 

נֵנָה

New member
מעניין ג'ודי, שאנחנו דוקא גידלנו

בחצרנו הגדולה, מיקשת מילונים ואבטיחים ואפילו תירס. היתה לנו גינה עם ירקות העונה כמו עגבניות, מלפפונים, חצילים, פלפלים (הירוקים הבהירים והדקים שכיף לאכול אותם ממולאים) אפונה ושעועית ועוד ועוד. כמובן שאותם אכלנו כל ירק בעונתו בלבד. היו לנו גם עצי פרי הטיפוסיים כמו קלמנטינות, תפוזים ואשכוליות, שזיפים משני סוגים (אדום וצהוב), אפרסקים, ובנוסף היו לנו כמה עצי גויאבות ענקיים (צהובות ואדומות). כמובן שלא חסרו לנו עוף וביצים מהתרנגולות שגידלנו בחצר. גבינה טובה שאמי היתה מכינה מחלב העיזים שגידלנו... מה שאני הכי זוכרת בגעגועים זה ה"גיפעקלטע" שאמי היתה מכינה מבשר אווז משומר. ומכל השפע הזה, לי דוקא חסרו תפוחי העץ הגדולים והעסיסיים שהיו מגיעים מחו"ל ועלו מאד ביוקר. בכל פעם שאמי נסעה לסידורים בתל-אביב או שלקחה אותי אתה, היתה קונה לי בדרך תפוח עץ גדול אדום ועסיסי וזו היתה בשבילי המתנה הכי טובה
אח, נוסטלגיה, נוסטלגיה
 
היי ננוש. בקשר לתפוחי-עץ. רבע תפוח

הייתי מקבלת כשהגעתי לבקר את סבא וסבתא בחיפה. זוכרת את האוטובוסים שהיו צריכים לפתוח ידנית את הדלת שלהם. פחדתי תמיד שהדלת תיסגר עלי. נהגתי לעמוד אחרי הנהג ולשיר. היום, כשאני חושבת על זה, מסכן הנהג.... אף פעם לא העירו לי. כנראה שהיו אנשים סבלניים בהיסטוריה שלנו.
 

ora11

New member
תודה ג'וד הוא מעניין יש לו ידע עצום

וגם יודע להעביר הלאה. מאד נהננו מהטיול. שבוע טוב לך יקרה.
 
כן, אורה. מוקי צור הוא נכס אמיתי.

היינו צריכים להמציא עוד כמה כמותו כדי שיקנו את הערכים הבסיסיים שלנו לדורות החדשים. שבוע טוב גם לך. מחכה לאוגוסט, לביקור אצלך
 
למעלה