מעתיקה את המכתב לכאן../images/Emo3.gif
שלו כולם הנה המכתב
אמא ואבא יקרים, הסמסטר הראשון חלף מאז עזבתי את הבית ללימודי באוניברסיטה התרשלתי בכתיבה הי הייתי עסוקה מאוד. עכשיו כשקבלנו חופש, ברצוני לעדכנכם, אך בטרם תמשיכו בקריאה, נא שבו(!) ובכן, העניינים מתפתחים עכשיו בסדר גמור, השבר בגולגולת ושפך הדם שקיבלתי בקפצי מחלון חדרי בשיכון הסטודנטים כשפרצה בו אש מייד לאחר הגיעי הנה – מחלימים והולכים. ביליתי רק שבועיים בבית החולים והניתוחים עברו בשלום, אך הרופא סבור שראייתי בעין שמאל, אם כי לעולם לא תחזור לקדמותה, תהיה טובה בהרבה מזו של עיני הימנית. לכאורה שאריות התאונה הן רק שברי הצלעות הגורמים לקוצר נשימה הפוקדני אחת לכמה שעות, ופגיעה בכלייתי השמאלית הפגועה גם היא. למזלי השריפה שפרצה בשיכון הסטודנטים, וקפיצתי מחלון הקומה השלישית, הובחנה ע"י תורן הלילה העובד בתחנת הדלק הסמוכה, הוא אשר קרא למכבי האש ולאמבולנס, כמו כן הוא היה היחידי שבקרני יום יום בבית החולים; והיות ודירתי נשרפה ונשארתי בחוסר גג, הוא היה אדיב מאוד להזמינני להתחלק בדירתו. זו אמנם דירת מרתף דולף קטנה ליד בית המטבחיים הישן, אך חמודה מאוד. דירת חלומותיי... הוא מתגורר בה מזה כמה חודשים, וזה עתה מסים הוא את בניית המקלחת ובית השימוש. הוא בחור חמד ואנו התאהבנו זה בזה כפי שציפייתכם עולה, ואנו מתכננים להתחתן בעתיד, אך טכס הנישואים אצל הכומר יעשה בטרם הריוני יתחיל להיראות. כן אימא ואבא יקרים, אני קצת מעוברת ואני יודעת באיזה קוצר רוח ציפיתם והשתוקקתם להיות סבא וסבתא, ואני משוכנעת שתקבלו את נכדכם בחום ואהבה ללא גבול כפי שהתמסרתם אליי בילדותי. דחיית נישואינו היא בכך, שארוסי קיבל דלקת קטנה שמונעת ממנו לעבור את בדיקות הדם הדרושות כדי לקבל רשיון נישואין. ואני, בגלל קלות דעתי, קיבלתי דלקת זעירה זו ממנו, כי דתו מונעת ממנו שימוש בקונדומים. אולם לאחרונה הבטיחני הרופא המומחה שהדלקת תעבור, הודות לזריקות הפניצילין שקיבלתי. הו, אימא ואבא יקרים, אני יודעת כמה רציתם גבר נוסף במשפחתנו, ועכשיו הגיע העת לקבלו בזרועות פתוחות ובאהבה וסולחנות. הגם שהוא עני הוא אדיב, ואם כי אינו ממוצא כל כך מכובד, הוא אמביציוזי, נכון שהוא מגזע ודת שונים מעט משלנו, אך אני יודעת כמה סובלניים אתם, ודאי שלא תציק לכם העובדה שצבע עורו שונה מעט משלנו, ונשיקות משפתיו העבות הנן בגדר חלום. אימא ואבא יקרים, לאחר שאתם מעודכנים, ברצוני לגלות לכם; לא הייתה כל שריפה בשיכון הסטודנטים. לא קיבלתי שבר בגולגולת, לא שכבתי בבית-חולים, כלייתי אינה דולפת, אינני בהריון, איני מאורסת, אין לי סיפליס ובכלל אין לי שום בחור בתוך חיי, ואני די משועממת ומתגעגעת לחופש הממשמש ובא. אולם בציונים הסופיים בסמסטר הנוכחי זכיתי וקיבלתי מספיק באמבריולוגיה, כמעט טוב באנגלית ומספיק בקושי בכימיה. ועכשיו אני מקווה שתקבלו זאת ברוח טובה, קלה וסולחת. מחבר פרופ' גלין גלר ברוקלין 1966