בוקר טוב לכולם !!!
שבת שלום לכם בנות יקרות מה שלומכם היום? מקווה שיעבור עליכם יום טוב. אתמול כל היום היתי בדיכאון כי היתי מוזמנת לאיזה מקום שגם האהוב שלי היה מוזמן רק שעם אשתו... הודעתי שאני לא מגיעה והיתי כל כך נשערת, מלאת מחשבות, הרגשה עצמית נמוכה מאוד ומיואשת... חשבתי מה אני יכולה לעשות עלמנת לשפר את המצב-רוח, הלב הכואב אמר שכלום, אני ימשיך לשבת בחדר מדוכאת, מדי פעם יאכל קצת לשם הנאה והרגעה ולא לשם רעב כמובן עוד ועוד עד שאני אתעיף ואשן... לפתע הראש התערב, ביקש ממני לצאת מהבית ולהגיע לאותו מקום, הלב התחיל לדפוק מפחד... מה יהיה, מלא חששות, הטלפון היה ביד שלי שעתיים אך לא הצלחתי לחיג ולהודיע שאני מגיעה, חצי שעה לפני המפגש עשיתי ``על החיים ועל המוות`` וחייגתי, ונורא הוקל לי כשמהצד השני שאלו נו את באה? פתאום נהיה לי קל - ואמרתי כן! לא תאמינו אבל תוך חצי שעה היתי מוכנה - הכל! הלכתי למפגש בפחד - אבל משהו בפנים צעק לי - למה את ממשיכה להסתתר מהאמת, את צריכה ללכת ולראות אותה בעינים... כמובן שחששתי מאותו מפגש כי לא רציתי שכולם ישאלו מה קרה השמנת שוב - חלק מהמוזמנים ראו אותי רק בהיותי רזה אבל, שאלתי את עצמי מה כבר יכול להיות יותר גרוע ממה שעכשיו? פשוט לא יודעת מאיפה בא לי כל האומץ הזה, הרגשתי שאלוהים כל כך תומך בי, עוזר לי ואוהב אותי ברגעים הקשים האלו, ו... הרגשות שלי לרגע נדמו, שם - באותו מפגש חברתי. לא ידעתי עם לצחוק או לבכות - אבל נשארתי חזקה והפתעתי את עצמי, חשבתי שאחרי עשר דקות אני ילך אבל נשארתי עד סוף הערב. כולם שמחו לראות אותי, היה לי ממש כיף לראות אותם בחזרה, הרגשתי את האהבה שלהם אלי, האיכפתיות שלהם ו... חוץ מאותו גבר ששבר לי את הלב לרסיסים קטנים קטנים קטנים... זה שכל יום אומר שהוא כל כך אוהב - פתאום עשה את עצמו כאילו שהוא פשוט לא רואה אותי, כאילו שאני כל כך קטנה, אבל הוא ישב ממש קרוב אלי ולא העיז להרים אלי מבט - זה כל כך כואב ומשפיל אבל... זה נותן כח - כח לקום ולעזוב, כח לחשוב שאם הוא מסוגל להיות כל כך רע ופוגע אז למה אני אשב ואבכה ביגללו - הוא לא שווה את זה. אני מרגישה עכשיו גאוה בלב - חזרתי באמצע הלילה עם כאבים איומים בלב - בד``כ התרופה שלי לאותו כאב היא לשבת לטרוף, להקיא ולשנוא את עצמי, אבל אתמול לא יכולתי לשנוא את עצמי, חשתי ממש הערכה עצמית על התעוזה ו... הלואי שאנחנו - כולנו נצליח להתמודד עם כל הבעיות - במקום להסתתר מהם. בנות תודה רבה לכם שאתם כאן - לא היתי מעיזה לספר את זה לאף אחד אחר מלבדכם... אוהבת אותכם מאוד שבת שלום
שבת שלום לכם בנות יקרות מה שלומכם היום? מקווה שיעבור עליכם יום טוב. אתמול כל היום היתי בדיכאון כי היתי מוזמנת לאיזה מקום שגם האהוב שלי היה מוזמן רק שעם אשתו... הודעתי שאני לא מגיעה והיתי כל כך נשערת, מלאת מחשבות, הרגשה עצמית נמוכה מאוד ומיואשת... חשבתי מה אני יכולה לעשות עלמנת לשפר את המצב-רוח, הלב הכואב אמר שכלום, אני ימשיך לשבת בחדר מדוכאת, מדי פעם יאכל קצת לשם הנאה והרגעה ולא לשם רעב כמובן עוד ועוד עד שאני אתעיף ואשן... לפתע הראש התערב, ביקש ממני לצאת מהבית ולהגיע לאותו מקום, הלב התחיל לדפוק מפחד... מה יהיה, מלא חששות, הטלפון היה ביד שלי שעתיים אך לא הצלחתי לחיג ולהודיע שאני מגיעה, חצי שעה לפני המפגש עשיתי ``על החיים ועל המוות`` וחייגתי, ונורא הוקל לי כשמהצד השני שאלו נו את באה? פתאום נהיה לי קל - ואמרתי כן! לא תאמינו אבל תוך חצי שעה היתי מוכנה - הכל! הלכתי למפגש בפחד - אבל משהו בפנים צעק לי - למה את ממשיכה להסתתר מהאמת, את צריכה ללכת ולראות אותה בעינים... כמובן שחששתי מאותו מפגש כי לא רציתי שכולם ישאלו מה קרה השמנת שוב - חלק מהמוזמנים ראו אותי רק בהיותי רזה אבל, שאלתי את עצמי מה כבר יכול להיות יותר גרוע ממה שעכשיו? פשוט לא יודעת מאיפה בא לי כל האומץ הזה, הרגשתי שאלוהים כל כך תומך בי, עוזר לי ואוהב אותי ברגעים הקשים האלו, ו... הרגשות שלי לרגע נדמו, שם - באותו מפגש חברתי. לא ידעתי עם לצחוק או לבכות - אבל נשארתי חזקה והפתעתי את עצמי, חשבתי שאחרי עשר דקות אני ילך אבל נשארתי עד סוף הערב. כולם שמחו לראות אותי, היה לי ממש כיף לראות אותם בחזרה, הרגשתי את האהבה שלהם אלי, האיכפתיות שלהם ו... חוץ מאותו גבר ששבר לי את הלב לרסיסים קטנים קטנים קטנים... זה שכל יום אומר שהוא כל כך אוהב - פתאום עשה את עצמו כאילו שהוא פשוט לא רואה אותי, כאילו שאני כל כך קטנה, אבל הוא ישב ממש קרוב אלי ולא העיז להרים אלי מבט - זה כל כך כואב ומשפיל אבל... זה נותן כח - כח לקום ולעזוב, כח לחשוב שאם הוא מסוגל להיות כל כך רע ופוגע אז למה אני אשב ואבכה ביגללו - הוא לא שווה את זה. אני מרגישה עכשיו גאוה בלב - חזרתי באמצע הלילה עם כאבים איומים בלב - בד``כ התרופה שלי לאותו כאב היא לשבת לטרוף, להקיא ולשנוא את עצמי, אבל אתמול לא יכולתי לשנוא את עצמי, חשתי ממש הערכה עצמית על התעוזה ו... הלואי שאנחנו - כולנו נצליח להתמודד עם כל הבעיות - במקום להסתתר מהם. בנות תודה רבה לכם שאתם כאן - לא היתי מעיזה לספר את זה לאף אחד אחר מלבדכם... אוהבת אותכם מאוד שבת שלום