בוקר טוב לכולם
וחג סוכות שמח.
רציתי לשתף, יש לי כזו שריטה (חוץ מהחתולים והחיות)
שהכל מחושב אצלי לפי זמנים. יעני אם למשל התבזבז לי הזמן אני באטרף.
איך שאני קמה בבוקר ,זה כמו ספידי גנזאלס מהקרטון בטלויזיה. הכל מהר מהר מחושב לפרטי פרטים.
ואם פאק בדרך ,אוי ואבוי אני משתגעת.
בערב הכל מסודר בתיק לבוקר (וזה לא בגלל שאני אדם מסודר להיפך) פשוט הזמן הוא כאן אישיו.
משעה שש בבוקר הכל מתנהל לפי השעון.
אפילו בן הזוג שלי אני מקציבה לו זמן לזיונים. וזמן פנאי ,והוא מתחרפן. את כל הזמן ממהרת תרגעי. כך הוא אומר.
אני יוצאת מעבודה אחת ומסתכלת על השעון ורצה לאחרת. בין לבין קניות . ומדייקת בזמן ההגעה לבית.
זה ממש מתיש הכל על לחץ לחץ לחץ לחץ
גם אם אני נמצאת בנופש במלון, אני מסתכלת באופן אוטומטי על השעון כדי לתכנן את היום בחופשה. ודווקא בנופש אני קמה מוקדם כמו מפגרת.
כי רוצה להספיק להיות בכל המתקנים ואז לומר שהשתמשתי בהכל ונהניתי. אלק נהניתי.
לדוגמא אם נסעתי לים המלח עם הבן זוג. אז שש בבוקר אני כבר בים, אחר כך בספא וארוחת בוקר. בריכה וכו וכו וכו
העיקר להספיק.
אז איזו הנאה זו למהר ולהספיק דברים ? בשביל מה מגיעים למלון אם לא לנוח?
האם גם אתם כך? אנשים לחוצים ממהרים מנסים להספיק הכל ואם מתפקשש משהו שמשבש לכם את הלו"ז אתם מתחרפנים?