בוקר טוב קראתי סיפור
והוא מתקשר להרבה דברים לחשיבה לחופש להמון זה או אולי קצת מצחיק אפילו קצת עצוב יש סביב המון המון ואשמח אולי פעם לשתף אתכם על החשיבה או המשמעות וכל אחת ואחד מאיתנו יכול לקחת את זה לאיזה מקום, למקומו שלה שלו ויש בו המון אז תשמעו: תקראו אדם זקן שכב על "ערש דווי" שלושת בניו שחיו בבתים שונים היו בני אדם עשירים מאד. כששמעו שאביהם גוסס, הם מיהרו למרשותיו. האב נשם את נשימותיו האחרונות . הבנים, שישבו לצד מיטתו, התחילו לדון כיצד לקחת את גופתו לבית הקברות . דאגתם לא היתה לאב, שהרי עוד כמה דקות הוא ינפח את נשמתו , הדאגה הייתה "שהוא ימות איך נעביר את גופתו"? הבן הצעיר הציע "הוא תמיד רצה לנסוע ברולס רויס, הוא השאיר הרבה כסף וגם לנו יש מספיק כסף, אין צורך שהוא ידכא עוד שאיפה תמימה זו. לפחות עלינו לשכור לו רולס רויס להובלת גופתו לבית הקברות , הוא לא זכה בזה בחיו, אבל לפחות במותו הוא יזכה לזה." הבן השני אמר:" אתה צעיר מדי, אינך מבין בעניני כספים זה בזבוז גמור. הוא מת, לא משנה לו כבר אם ניקח אותו ברולס רויס או בטנדר, הוא לא יוכל לדעת, אז למה לבזבז כסף לחינם? אני מציע שנוביל אותו בטנדר זול, זה ישרת את המטרה באותה היעילות, כי למתים זה הרי לא משנה." הבן השלישי אמר" אתם שניכם לא בוגרים למה לטרוח להביא טנדר? אני מציע שמחלקת התברואה של העיריה שלוקחת ללא תשלום כל מת, נוציא את גופתו לרחוב נשאיר אותה שם, בבוקר יבוא רכב העיריה , והם יקחו אותו חינם אין כסף, והוא גם יזכה לנסיעה חינם. מה זה בעצם משנה למת אם זה רכב עיריה או טנדר שכור או רולס רויס"? באותו הרגע פקח הזקן את עיניו ואמר" איפה הנעליים שלי"? הבנים תמהו " לשם מה אתה זקוק לנעליים? מה תעשה בנעליים, אתה עומד למות." הוא ענה:" אני עדיין חי ואולי עוד נותרו לי כמה רגעים לחיות ולנשום את נשימותי האחרונות,הביאו לי את הנעליים שלי, ואלך ברגל לבית הקברות." סתם רציתי לשתף אתכם למה שקראתי בספר,ומביא להמון מחשבה סביב תחשבו על זה מקווה ליום שקט ורגוע ליאור