ימית
הסיפור של אחיך ממש מרגש וכל כך אופייני לעם ישראל,וסיפור שונה שדגתי בפורום סיפורי עמים: יציאת מצרים פולנית כשמשה רבינו בא להוציא את עם ישראל ממצרים - אתם יודעים, זה לא מבצע פשוט להוציא עם שלם מעבדות לחרות; צריך לעשות הכנות, צריך לארגן כל מיני דברים ובין היתר גם צבא. משה פנה לאמהות של עם ישראל וביקש מהן לשלוח את הבנים לצבא. עכשיו, האמהות לא התנגדו. למה לא, צבא זה דבר טוב, אבל בתנאי אחד - שהבן היוקיר לא יחזיק רובה, שיהיה בתזמורת. בום בום, תח תח, זה לא בשבילו. כך קרה שכאשר יצאו בני ישראל הייתה למשה תזמורת אדירה, תזמורת של אולי ששת אלפים איש: טרומבונים, חצוצרות, תופים, חלילים, ומאחור הזדנב לו איזה צבא קטן של שש מאות חיילים. כשהתחיל פרעה לרדוף אחריהם על יד ים סוף, נתן משה את האות והתזמורת התחילה לנגן. אתם מתארים לעצמכם מה זה תזמורת של ששת אלפים איש! ששת אלפים איש מכים בתופים ובמצילתיים, מחללים, מחצרצים - ואל תשכחו שמדובר ביהודים: כל אחד אינדיבידואליסט, כל אחד מנגן מה שבא לו. מה אומר לכם - הייתה שם כזאת קקופוניה, חרדת אלוהים, עד שפרעה, איך אומרים, צלו אוזניו. אמר לעצמו: אם זאת התזמורת, מי יודע איזה צבא מחכה לי שם מאחור! לא חשב פעמיים, הפך פניו ונמלט וכל המצרים בעקבותיו ומרוב פחד איבדו את עשתונותיהם, נכנסו לים וטבעו! ובגלל זה אנחנו אוכלים היום קנעידלאך עם מרק!בתיאבון.