בוקר טוב ומלא שמחה
דווקא בעידן שלנו - התקשורת המילולית , במובן של קולות שאנחנו משמיעים - פחות מרכזית ועקרונית. אפשר "לדבר" גם וירטואלית.... סתם עלו לי להרהורים לגבי מפגשים או במקרה שלך ביקור - ביום שכולם היו אצלך, התבאסתי שלא יכולתי - אם כי שברור שבימים אליו, אין לי כמעט אפשרויות לביקורים. לאף אחד. אני 100 אחוז עם הנסיכה... וכשסוף סוף יש לי "חלון" קטן, אני רצה לדברים רפואיים לי, או לשיעור ציור - שזה כמעט הדבר השפוי היחיד שאני ממשיכה. נדמה לי שהמפגשים שלנו כאן - יותר ראלים ויותר אמיתיים מאשר מה שנוכל להפיק ממפגש פיזי . זכור לי פעם, שמאד רציתי לפגוש חברה, התאמצתי מאד מאד להגיע אליה - וכך גם היא. עשתה שמניות באוויר עם העבודה והמיקום.... אך כאשר נפגשנו סוף סוף , הייתי כל כך תשושה (פיזית) שבקושי יכולתי לדבר , ובטח לא להינות ולהפיק עומק מכזה מפגש. זה איכזב אותי עמוקות - כי באמת התאמצתי מאד ומדובר בחברה אהובה עד למאד. אני חוששת שיהיה אותו הדבר איתך, שנתאמץ, באמת מאד. ובסוף, אחת מאיתנו לא תרגיש טוב. שהכאבים שתמיד נמצאים ברקע ועלולים להופיע פתאום ירימו ראש..... שאחת מאיתנו תהיי מותשת מדיי... שזה יהיה לעול.... לא רוצה. פשוט לא רוצה. מעדיפה לשמור על קשר וירטואלי - אם כי אמיתי ועמוק, כשיכולים, כשיש את כוחות הנפש ופשוט את הכוחות הפיזיים. מה דעתך? - מה דעתכם?
