רק הארון מבולגן? זכית!
כל מה שאת מתארת הגיוני לחלוטין. כמובן שתפקידנו הוא קודם כל ללמד. לא מובן מאליו שהיא תדע איך.
מה שאני אומרת בעיקרון הוא שבמקום לריב, לכעוס, לקלקל יחסים, כדאי לתקשר, להבהיר מהן הציפיות שלך
אם לדברים שתאמרי יהיה היגיון, הוא יעבור גם לבתך. הרבה מהאנטי של ילדים, נובע מכך שאומרים להם, מפקדים עליהם ופחות מסבירים .
השאיפה היא בסופו של דבר להעביר אותה לצד שלך. זה ממש בסדר לעזור לה לסדר כי הבלגן משתק אותם מצד אחד וה"לא בא לי" משתק מן הצד השני. ועדיין, בסופו של דבר, אני רוצה להעביר לה את האחריות ושאני כהורה לא אהיה הקורבן (מסדרת, מקפלת, כועסת, בקיצור, זו שמשלמת את המחיר) זהו תמיד איזון דק בין התפקיד ההורי שלי, לבין שמירה על יחסים תקינים. אצלי בבית למשל ישנם 2 מתבגרים. בתי בת ה 17.5 מאד מבולגנת. היא יודעת כי ביום שבו באה העוזרת, אם החדר לא מסודר, היא לא תנקה אותו. אני פשוט סוגרת את הדלת כדי לא לראות את הבלגן.גם הארון שלה נראה כאילו אחרי פלישת גנבים מיומנים ביותר.... פעם בכמה זמן, אני מזמינה אותה לעשות סדר ביחד, עד הפעם הבאה. האמיני לי שהייתי יכולה לריב איתה על זה כל יום. זה פשוט לא יאומן היכולת והמהירות שבה היא מסוגלת לבלגן. אבל מתוך החלטה, אני לא רבה על זה. רק מנסה לעודד אותה לסדר. בפועל כמעט בלי יוצא מן הכלל, בכל יום ראשון היא מסדרת ,והארון... הוא נשאר מבולגן.
שיהיה לך בהצלחה.
דורית.