לספר בפשטות../images/Emo17.gif
אני אומנם בצד הפונדקאות אבל גם כאן יש את הרגע שצריך לספר לילד/ים, וזה כמעט אותו דבר ואולי אפילו קצת יותר קשה כי פה הילד צריך לוותר על התינוק אחרי ש"סבל" את אמא עם כל ההורמונים והמתחים והעדריות וכל היתר, מה שאני חושבת שעובד הכי טוב על ילדים זה קח-קבל. וזה בעז''ה הדרך שאני חושבת לספר לילדים שלי כמובן בפשטות כמה שפחות פרטים מבלבלים, אני כבר גיששתי אצל הגדול וזה עבד , אמרתי לו " תשמע יש לי חברה טובה שרוצה להיות אמא כי זה גורם אושר כמו שאתם גרמתם לי אבל יש לה בעיה יש לה תינוק אבל בגלל שיש לה פצע בבטן היא לא יכולה להשאיר אותו בבטן עד שיגדל מספיק כדי לצאת לעולם אם תסכים אז אמא תשמור לה עליו בבטן והיא בטח תפצה אותנו ותקנה לך "כך וכך"(משהו שהילד מאוד רוצה ) לדעתי מהצד השני הרבה יותר קל מה שחשוב לספר בפשטות בלי הרבה פרטים . ילדים לא נבהלים מדברים חדשים כי כל החיים שלהם חידושים וגילויים, ואני מסכימה עם אמא של מורני שצריך לספר כמה שיותר מאוחר עם מספיק זמן לעקל , כי אים לנו כל כך קשה לחכות 9 חודשים לגוזלים שלנו קשה כפליים. בהצלחה והגשמת משאלות לכולנו ב''ה. אם אני לא טועה היו פה דיונים בעבר (חודש מאי)על איך ומתי לספר לאח/ות דפדפי אחורה, מקווה שעזרתי.
