היה די קשה אני מודה
ולקראת הסוף כבר הייתי על סף חירפון,בבוקר הלכתי לעבוד כי החלטתי שאין טעם לשבת בבית ולהסתכל על הקירות אבל לא למדתי והשתדלתי במשך אחהצ להעסיק את עצמי בקניות ואינטרנט,לקראת הערב לצערי נאלצתי לשבור את הצום כי הייתי צריכה לבלוע כדורים אבל הצום עצמו גרם לי להרגיש באופן עמוק את תחושת האבל כמו שלא היה לי אף פעם והביא אותי להרהר הרבה במובנו של החורבן. שלכם חנה גונן