בוקר טוב, השעה 05:30

[בני הספל]

בוקר טוב, השעה 05:30

התנועה באיילון זורמת

 

[בני הספל]

ובאוניברסיטה, רק אני והפרחים

 

[מוקה22]

בוקר

סתווי נאה

הבוקר שוב הרגשתי את הרוח על פני, חשבתי לעצמי תוך כדי הליכה באויר הקר,
להניח על כתפי את העליונית או לא,,,,, וכך הגעתי לעבודה,
ללא העליונית עלי,

חוץ מזה שמאתמול, יש לי את המיחוש הזה בגרון שקצת מציק ולא נעים,,

מספיק קיטורים, טוב שאנחנו בפתחו של ה-סופ"ש,

אמש לצערי לא צפיתי ב-X פקטור, העייפות הכריעה אותי,
ובעקרון לא אוהבת שלועגים בשידור חיי למתמודדים,,,,, אפשר להעיר הערות בונות,,,, טוב כנראה שמותר הכל בשם הרייטינג,,,,

ואתמול נזכרתי ב-איימי ויינהאוז,,,,,, שבמקרה מתה בדיוק ביום של גמר כ"נ 9,,,,,,,, 23/07/2011

והנה השיר / קליפ הכייייייי הכי שלה,

[URL]http://www.youtube.com/watch?v=TJAfLE39ZZ8[/URL]



ד.א.-לא מזמן קראתי מתי אומרים על אדם שהוא מת או נפטר, / הלך לעולמו
אז,
מקובל להגיד על יהוד שמת > נפטר / הלך לעולמו
ועל גוי ,,,,,> מת
איימי ויינהאוז, כמה שידוע לי, רק האבא של יהודי,,,
אבל בכשרון המוזיקה / שירה שלה, אין בכלל ספק,,,

יום טוב לכולנו

צרפתי כתבה חמודה על תובנות של ילדה בת 3

 

[יחפהבפארק]

בוקר טוב מוקה וכולם

עוד יום יפה בפתח ואני כולי במתח

אני עוד לא החלטתי מה לבשל היום. בינתיים, שותה תה ירוק ומתברברת בפורום.
אני, כפי שכבר כתבתי, מאוד נהניתי מ-X פקטור אתמול ואפילו מצאתי לנכון לדון על כך

בינתיים, יום רגוע

http://www.youtube.com/watch?v=JmcA9LIIXWw

 

[בני הספל]

וגר זאב עם כבש וחתול עם תרנגול ירבץ

ותודה שהם מרשים לנו להשתמש בקמפוס שלהם...

 

[קטניפ]

מקסים

לנו בפקולטה יש חתולה שמרשה לנו ללמד בכיתות. היא נכנסת לכיתה, מתיישבת איפה שבא לה, וכשהיא מיצתה את השיעור היא קמה ויוצאת מעדנות לעבר הכיתה הבאה.

 

[יחפהבפארק]

ערב טוב אנשים, התנועה עדיין זורמת

מן הסתם באיילון...

יום שלם כמעט חלף, הרבה לא קרה. נהניתי כל היום מחברתו של דרור, מהקטנים, ומהצהריים הצטרף גם דקל, אחר הצהריים הצטרפה גם דפנה עם הפשוש הקטן, וההמולה הייתה גדולה.
ועכשיו, השקט שלאחר הסערה. בקרת נזקים. שטיפת כלים. השלטת הסדר על כנו. מחר יום חדש. השהות של דרור הולכת ומתקצרת ואני רוצה לנצל כל יום וכל שעה בחברתו. זה הכי כיף לי בעולם להיות איתו. הוא אדם מיוחד, הוא בן נהדר, יש לו חוש הומור נפלא ויש לו תשובה לכל שאלה. אני לומדת ממנו המון. וכשמגיע גם דקל, אז בכלל אני מאושרת כי הם משלימים אחד את השני וההומור של שניהם ביחד זה פשוט סטנד אפ קומדי במיטבו.
ואלו הם רגעי האושר הקטנים שלי. אלו הם הרגעים שבהם אני לא צריכה לעשות חשבון נפש על איפה הייתי ומה עשיתי ולמה חיי ריקים מתוכן. אלו הרגעים שבשבילם שווה לחיות בלי לחשוב יותר מדי.

ערב נפלא לכולם

http://www.youtube.com/watch?v=vyj9tNURxmk

 

[שאר העולם]

ערב טוב לכולם

עוד יום אחד וסופ"ש.
קצת מוזיקה לכל מי שמבקש...
[URL='http://www.youtube.com/watch?v=itUtKsh6oNQ']www.youtube.com/watch?v=itUtKsh6oNQ[/URL]

 

[שאר העולם]

ועוד קצת

כי פתאום יש לי מוד לפול סיימון הערב.

ערב נעים לכולם

[URL='http://www.youtube.com/watch?v=46bkXgxb66E']www.youtube.com/watch?v=46bkXgxb66E[/URL]

 

[יחפהבפארק]

ערב טוב עולם, אחלה מוזיקה למי שמבקש

ואני רוצה לנצל את ההודעה הזאת כדי להגיד משהו שיושב לי כבר המון זמן בבטן.
יש לי תחושה שאין כאן דיאלוגים. אין כאן זרימה ואין כאן תנועה. יש אנשים נהדרים שבאים ואומרים שלום. בוקר טוב ולילה טוב. אבל אין דיאלוגים, ואני לא מתכוונת דווקא לדיונים. דיונים יש. מי שרוצה משתתף ומי שלא רוצה מדיר את רגליו. אבל אני מודה שאני לא מצליחה למצוא את עצמי בכל ההתנהלות כאן.
אני מתנצלת מראש שאני מגיבה בזה דווקא להודעה שלך, בטח שלא אליך הכוונה, אבל כשאני קוראת בפורומים אחרים, אני מוצאת תנועה וזרימה. מישהו שואל ומישהו עונה ואז מישהו מצטרף ומישהי מתווכחת ואחר גם עונה. משום מה, כאן זה לא קורה. מפחדים להתעמת או מפחדים להרגיז או סתם לא מעניין מה שכותבים.
אני מתחילה להתעייף. אני מרגישה שאני מנהלת תחנת מעבר ולא פורום של אנשים שיושבים כל ערב או כל בוקר על כוס קפה.
אני מבינה שיש תקופות כאלה של יובש ואין מה להגיד ואין מה לרשום. ואולי זאת אני שעוצרת כאן את התנועה כי חוששים לדבר בנוכחותי בצורה יותר פתוחה או יותר בוטה. אני לא יודעת, אבל אני כבר חוששת בעצמי להעלות נושאים לדיון כי כל נושא שלא יהיה תמיד יהיה מישהו שייפגע ממנו, או מישהו שיתעצבן ממנו.
אני לא יודעת מה איתכם, אבל אני מרגישה די תקועה.
אני מודה שעולים בי הרהורי פרישה.

לילה טוב לכולם

http://www.youtube.com/watch?v=Vt2YIpZWBqA

 

[Aronsona]

בוקר טוב יחפונת. אי אפשר בלי להגיב

נראה שאת צודקת ואין הרבה דיאלוגים.
לי נדמה שזה בעיקר בגלל שקיימת,אולי, איזו עייפות כללית.
כך אני מרגיש באופן אישי. זה בא לידי ביטוי בהחלט בכך שישנם הרבה שכותבים, מעבר לבוקר טוב, רק על מה שמעניין אותם ולפעמים זה מעניין פחות אנשים אחרים ובגלל העייפות הכללית לא מתאמצים לכתוב.
סביר להניח שזו תקופה חולפת ויהיה חבל מאד אם תפרשי כי אין ספק בכלל שאת הדבק של הפורום.

 

[בני הספל]

האמנם כהו עיניי בגיל 65?

רק בעמוד הראשון ספרתי ארבעה דיונים "פותחי שירשור" וריפרפתי על עוד שניים לפחות שהתפתחו בתוך שירשורים. לפי נתוני ה OECD הפורום במקום החמישי מתוך 5432 פורומים...

וברצינות: אנשים נמצאים כאן כי טוב להם, כך או כך...
ולי טוב...

 

[Hawkeye7]

אני שמח

שהמצפון שלך עובד שעות נוספות.
וכן, ברור שאנשים חוששים לדבר בין השאר גם בגללך...

 

[בני הספל]

לילה טוב, קרוב לחצות

והתנועה על קו החוף זורמת, גלים גלים....

 

[יחפהבפארק]

איזה יופי

אם יש משהו שאני אוהבת יותר מאשר את הים בחורף,
זה את הים בלילה. אני יכולה לשבת שעות ולהתבונן בקצף הגלים המתנפצים אל החוף...

 

[אשת השמש האדומה]

אם יש משהו שיכול ממש להציק לי

זה זיכרון שאני לא מצליחה להשלים.

הלילה נזכרתי שאי שם לפני 5-6 שנים חציתי את תל אביב באוטובוסים עם תרנגול שבסופו של דבר מסרתי
לאיזו מישהי שאימצה אותו לחצר שלה ביפו.


כבר שעה אני מנסה להיזכר איך לעזאזל הגיע אליי תרנגול ואני פשוט לא זוכרת!
אוף

בוקר טוב
סופ"ש בפתח- תענוג

 

[יחפהבפארק]

העלית חיוך על פניי הבוקר

אני מדמיינת אותך נוסעת באוטובוסים ברחבי העיר עם תרנגול ביד וזה פשוט מחזה סוריאליסטי מצד אחד, אבל כל כך מתאים לך מצד שני. כלומר מתאים לאישיות כפי שהיא מצטיירת לי מבעד לכתיבתך...

סופ"ש נפלא שיהיה לך

 

[הדסהש1]

יום 1.11 שיהיה חודש נפלא

 

[בני הספל]

ושירדו הרבה גשמים

שלוש ילדות ומטריה אחת

 

[purehoney]

בוקר טוב...אני לא יודעת כבר איזה עולם זה

מצאתי אתמול פלאפון שניסיתי למצוא דרך להגיע לבעלים ולהחזיר את האבידה...אחרי חצי שעה יש צלצול וזה היה מבעלת המכשיר בגלל שהתחיל כבר להחשיך בחוץ ומהסיבות שלי אני העדפתי שניפגש למחרת(זאת אומרת היום)בשעות הבוקר(8-9 ככה)אבל היא סירבה ורצתה לקבל את זה מיד תוך כדי שצועקת לי בטלפון שאני גנבה ושאני יביא לה "עוד היום" ואם לא היא כבר מתלוננת עליי במשטרה...בקיצור לא היתה לי ברירה אלא לצאת בכל זאת וקבעתי איתה באיזה מקום ואני מגיעה לשם לא רואה אף אחד חוץ מאנשים הולכים ואנשים באים מ2 הכיוונים ככה..ישבתי וחיכיתי איזה שעה עד שבעלת הטלפון הגיעה וזיהתה שזאת אני כי החזקתי את הפלאפון שלה ביד...היא התקרבה ואני קמתי ולפני שהספקתי לקלוט מה קורה אני רואה שהיא תוך כדי שחטפה לי את זה גם עיקמה לי קצת את היד ולפני שפנתה ללכת אמרה לי שזה היה בשביל שלהבא אני אלמד
אותו רגע כמעט התנפלתי עליה אבל הזכרתי לעצמי לא להיות בהמה כמוה...באמת שאין לי מושג כבר למה יש כאלה חיות פה
זה פשוט לא יכול להיות שעם כאלה...לא משנה מה עושים..ככה או ככה?זה אף פעם לא מספיק ולא טוב...
אתם יודעים מה?לא ציפיתי אפילו לקבל תודה או משהו בכלל כי זה היה לי כזה ברור מאליו שמצאתי משהו שלא שלי וצריך להחזיר אותו למי שזה שייך לו בדיוק כמו שהייתי מצפה שאם מוצאים לי משהו אז יחזירו לי...אבל זה באמת קשה כל כך כבר לבוא כבני אדם וללכת ככאלה גם?