בוקר טוב בנות
מצטערת שפתחתי הודעה חדשה פשוט לא מצאתי איפה אני יכולה לכתוב,אבל בכל אופן רציתי לשתף אתכן שהרבה אני כבר לא כותבת פה ואני נכנסת פעם בשבוע וקוראת מה התחדש וכל זה.פשוט באיזה שהוא שלב די מוקדם כלומר אחרי חודש של נסיונות ראיתי תמונת מצב שעשויה לעבור עלי עוד חודשים רבים,בקיצור פחדתי לצפות כל חודש ולהתאכזב כל חודש,פחדתי כי אחרי כמה זמן באות מחשבות אולי משהו לא בסדר איתי,אז פשוט החלטתי לעשות נתק. פשוט נתק.כלומר אנחנו שוכבים ומנסים אבל אני לא חושבת על זה ולא מפנטזת על זה החלטתי שעד שאני לא נכנסת להריון אני לא נכנסת לשם כדי לא לכאוב ולהתאכזב. היום בבוקר התבדיתי. קיבלתי מחזור לפני כמה ימים אבל העניין הוא שגם החודש הזה וגם חודש שעבר המחזור איחר,כלומר גם שניסיתי לשלוט על הרגשות שלי בשני החודשים האלה מצאתי את עצמי מצפה וקצת מתאכזבת.המחזור שלי אף פעם לא מאחר ובשבילי זה היה כמו איזה סימן שלא הבנתי אותו עדיין. אחותי אמרה לי השבוע "נו אז מה קרה אז תתאכזבי,מה סוף העולם?!" ואיך שאני כעסתי עליה אבל היום קמתי עם המילים האלה והבנתי משהו חדש שלא הבנתי עד עכשיו: הבנתי שכשאני עושה נתק אני אומנם לא מתאכזבת כל כך אבל אני גם מפספסת את החוויה של להיות לקראת הריון.בחודש הראשון לנסיונות כשהייתי כל כולי בתוך זה , היה חודש מאוד מיוחד.כשהלכתי לקנות בגדים קניתי אותם ממקום של חיבור לנשיות,כששכבתי עם בעלי זה היה מהמקום הכי גבוה הכי אוהב שאי פעם חוויתי ועוד ועוד. אז הבנתי היום שאני רוצה לחוות את החוויה של הלקראת הריון כי זה פעם אחת בחיים הפעם הזו,פעם שניה אם תבוא תהיה שונה לגמרי. והבנתי עוד משהו שבמקום שיש לי פחד ואני לוקחת שליטה זה המקום שאני צריכה להכניס אמונה חזקה וקבלה,קבלה של עצמי ושל הדברים. אז מה אם אני אתאכזב,סוף העולם?! אוהבת אתכן ובהצלחה לכולן
מצטערת שפתחתי הודעה חדשה פשוט לא מצאתי איפה אני יכולה לכתוב,אבל בכל אופן רציתי לשתף אתכן שהרבה אני כבר לא כותבת פה ואני נכנסת פעם בשבוע וקוראת מה התחדש וכל זה.פשוט באיזה שהוא שלב די מוקדם כלומר אחרי חודש של נסיונות ראיתי תמונת מצב שעשויה לעבור עלי עוד חודשים רבים,בקיצור פחדתי לצפות כל חודש ולהתאכזב כל חודש,פחדתי כי אחרי כמה זמן באות מחשבות אולי משהו לא בסדר איתי,אז פשוט החלטתי לעשות נתק. פשוט נתק.כלומר אנחנו שוכבים ומנסים אבל אני לא חושבת על זה ולא מפנטזת על זה החלטתי שעד שאני לא נכנסת להריון אני לא נכנסת לשם כדי לא לכאוב ולהתאכזב. היום בבוקר התבדיתי. קיבלתי מחזור לפני כמה ימים אבל העניין הוא שגם החודש הזה וגם חודש שעבר המחזור איחר,כלומר גם שניסיתי לשלוט על הרגשות שלי בשני החודשים האלה מצאתי את עצמי מצפה וקצת מתאכזבת.המחזור שלי אף פעם לא מאחר ובשבילי זה היה כמו איזה סימן שלא הבנתי אותו עדיין. אחותי אמרה לי השבוע "נו אז מה קרה אז תתאכזבי,מה סוף העולם?!" ואיך שאני כעסתי עליה אבל היום קמתי עם המילים האלה והבנתי משהו חדש שלא הבנתי עד עכשיו: הבנתי שכשאני עושה נתק אני אומנם לא מתאכזבת כל כך אבל אני גם מפספסת את החוויה של להיות לקראת הריון.בחודש הראשון לנסיונות כשהייתי כל כולי בתוך זה , היה חודש מאוד מיוחד.כשהלכתי לקנות בגדים קניתי אותם ממקום של חיבור לנשיות,כששכבתי עם בעלי זה היה מהמקום הכי גבוה הכי אוהב שאי פעם חוויתי ועוד ועוד. אז הבנתי היום שאני רוצה לחוות את החוויה של הלקראת הריון כי זה פעם אחת בחיים הפעם הזו,פעם שניה אם תבוא תהיה שונה לגמרי. והבנתי עוד משהו שבמקום שיש לי פחד ואני לוקחת שליטה זה המקום שאני צריכה להכניס אמונה חזקה וקבלה,קבלה של עצמי ושל הדברים. אז מה אם אני אתאכזב,סוף העולם?! אוהבת אתכן ובהצלחה לכולן
