בוקר טוב בנות!
אתמול דיברתי בלילה עם החבר ואמרתי לו שאני הולכת לעבוד קצת אצל אבא שלי במפעל... הוא הופתע [כי לא יצא לנו לדבר על זה קודם] ופתאום הבין כמה אני נואשת לעבודה בעצם.. הוא שאל בהכי כוונה טובה אם אני רוצה שהוא ינסה לדבר עלי עם כמה אנשים ולסדר אותי. מצד אחד, וואו איזה מאמי
מצד שני, איך לעזאזל במשך כל כך הרבה זמן הוא לא שם לב שמאז שאני בבית [שזה שנה בעצם מאז שסיימתי י'] אני יושבת בבית ומחפשת עבודה?!?!?! אבא שלי עושה לי "הוא גבר... אם את לא אומרת לו הוא לא ישים לב בחיים! הוא לא ראה את זה...." אגב, אני עכשיו במפעל ואיכשהו יוצא שכל פעם שכף רגלי דורכת במקום שכזה אני נזכרת שאני בחורה נסיכה ועדינת נפש ברמות... כל כתם על הריצפה, הרעש של המכונות...:S אני לא כ"כ בנויה לנעול נעלי עבודה בקיץ!! לא לא!!
אתמול דיברתי בלילה עם החבר ואמרתי לו שאני הולכת לעבוד קצת אצל אבא שלי במפעל... הוא הופתע [כי לא יצא לנו לדבר על זה קודם] ופתאום הבין כמה אני נואשת לעבודה בעצם.. הוא שאל בהכי כוונה טובה אם אני רוצה שהוא ינסה לדבר עלי עם כמה אנשים ולסדר אותי. מצד אחד, וואו איזה מאמי