אז ככה
על הרוב כבר הגבתי, אבל אגיב שוב: בעניין הירושה, הגבר מחוייב ללמוד בכל רגע פנוי ולא יכול לפרנס את עצמו. אישה לעולם לא תרעב, יש חיוב לדאוג לאלמנה (אבל לא לאלמן, למה את זה אתה לא מזכיר?) הרמב"ם הינו פרשן, ואינו מחייב לדבר יותר מהרב עובדיה יוסף. אישה מותרת לעדות במקרים מסויימים שכבר הבאתי לפניך, משמע, אין בה משהו שפוסל אותה לעדות מעצם היותה אישה, יש נסיון להמעיט את נוכחתה במקום. לישראל לא יקום מלך שכן לא תקום מדינת יהודים עד בוא המשיח, ובבוא המשיח יחליט האל בעצמו מי המלך כפי שעשה; יתרה מזאת, בחברה הדתית אין מעמדות, ותפקידו של המלך הוא לשרת את האל (ואם הוא מצווה להשמיד את העמלק הוא מחוייב לעשות זאת, או להפסיד את המלוכה, ע"ע שאול). כל רכושה של אשה שייך לבעלה כיוון שהוא עובד, וכזכור היא יכולה לנטוש את הדת בכל רגע ולפרנס את עצמה. יתרה מכך, ידועות נשים שלקחו לעצמן בעתות קשות של מחסור את רכוש הבעל ואף זכו להערכה רבה בכך שטפלו בשדותיו וכו´. פרט לכך, הבעל מחוייב לדאוג לכל צרכיה הכלכלים של אשתו. הבעל מחוייב לשכב עם האישה בדיוק כמו שהיא מחוייבת לשכב איתו. האישה זוכה לכבוד מעצם העובדה שהיא מביאה ילדים לעולם. לפי האישה נקבעת יהדותו (יהדותו!) של הילד. ביגמיה כבר לא קיימת עד כמה שידוע לי בעולם היהודי, וקשה לי להאמין שתמצא רב אורתודוכסי שיתמוך בה. חינוך ילדים ומצוות פרו ורבו אינן תענוג גדול; מצוות הן *עול* כזכור, לא עונג, והעובדה שהגבר צריך (בנוסף ללימודיו שלו) ללמד עד גיל 6 כל אחד מילדיו תורה לא מנעימה את זמנו. פטור ממצוות הינו זכות, לא עונש. אישה גרושה לא יכולה להתחתן עם כהן, בדיוק כמו שכהן לא יכול להתחתן עם גרושה. אין קשר למעמד האישה. בקשר לפדיון השבויים, מצויין שאת האישה פודים ראשונה. נשים יכולות ללמוד תורה, ויש נשים רבות שזכו להערכה עצומה על כך (למשל, אמו של הרבי סלומון שהקימה ישיבה [!] לנשים). כל הציטוטים בגנות האישה לקוחים ממציאות, בה האישה לא לומדת למרות שיש לה יכולת (ע"ע אמו של הרבי סלומון) וכפי שאמרתי - מי שלומד פחות, יודע פחות.
