בוקר טוב! אילו כלים אתם מביאים אתכם

shushu10

New member
ניאו היקר,

המודעות היא הכלי הראשוני והחשוב כל כך לשינוי., וזה כבר יש לך.(אתה אמרת!) אז בעצם אתה נמצא כבר בדרך הראשית לשינוי. ברור כי אם אין מודעות - אין בכלל צורך לשנות. נקח לדוגמא ענין העשון. צריך להבין קודם כל את נזקי העשון כדי להפסיק לעשן! לפעמים "הכלים" לשינוי נראים בומבסטיים שכאלו, ונדמה לנו כי אין לנו בכלל את הכלים המתאימים או הדרושים לשינוי. אז בוא נבדוק גם כלים אחרים: אחד הכלים לשינוי שאני מכירה הוא דווקא ההתלהבות, הרצון העז לשנות, התחושה של דחיפות. את כל הכלים האלו אפשר להשיג ע"י חינוך עצמי ולמידה. כמו שאומרים - אם רוצים לשנות - צריך להשקיע מאמץ . ניאו - מי שיכול להתלהב מסרט או משיר יפה כמו שאתה יודע - יכול להתלהב מכל מה שנפשו תחפץ. מחזיקה לך אצבעות והמון אור לדרך מוצלחת.
 

אנילה1

New member
שושו, לא תמיד מודעות עובדת. לפעמים

צריך שיקרה משהו בכדי שיהיה לך הכוח לעמוד בהפסקת עישון. זאת המכרות לא קלה. יש כאלה שלהם זה ממש קל. לי היה קשה להגמל. התחלתי לקבל הרבה התקפי ברונכיט. אז לא הייתה לי ברירה. אני עדיין מתגעגעת לסיגריה. אין מה לעשות, אני אוהבת לעשן. לעומת זאת אני לא מסוגלת לשתות אלכוהול. לאחר לגימה קטנה אני מייד נרדמת.
 

shushu10

New member
אצלך אנילה, התקפי הברונכיט

היוו גורם למודעות למצבך הגופני. לולא מודעות זו ספק אם היית בוחרת לחדול מעשון. המודעות היא שלב ראשון ואינה בשום פנים סוף הדרך. אנשים בד"כ בוחרים לשנות כאשר משהו במודעות אומר להם כי ההרגל או ההתמכרות או ההתנהגות וכן הלאה - מזיקים להם. גם רגשות של מרירות, כעס, קנאה, דכאון, יאוש - גורמים נזק אם לא "מתפטרים" מהם. מי שהולך לעבודה כל בקר עם הרגשה של
כדאי לו להחליף את מקום העבודה או להפסיק לקטר. עדיף לשנות את המצב המתסכל כמה שיותר מהר.
 

אנילה1

New member
שושו, הענין הוא שבכלל לא רציתי

להגמל מסיגריות. אבל לא הייתה לי ברירה.
 

shushu10

New member
אני מכירה אנשים חולים מאד

שממשיכים לעשן למרות שחייהם כבר תלויים להם מנגד... לזה אני קוראת - לא רוצים לשנות!. את בהחלט בחרת להפסיק וזאת תוך ההבנה שאם תמשיכי כך - חייך עלולים להיות בסכנה גדולה. כמובן שהעישון הוא דוגמא בלבד, אך בעצם כל הרגל רע או מחשבה שלילית שמתעלקים עלינו - ניתן להרחיק - במדה ונהיה מודעים לנזק שהם גורמים וגם נרצה בכך מאד.
 

אנילה1

New member
שושו, רוב האנשים עושים שינויים רק

"כשהחרב" מונחת להם על הצואר, וגם אז לא כל אחד עושה שינוי. בכדי לעשות שינוי, צריך להיות בעלת נפש שמוכנה לקחת סיכונים. צריך אומץ לעשות שינויים, ואני לא מדבר רק על בריאות.
 

shushu10

New member
אנילה1

אם מישהו יבוא ויגיד לך שבא לו לעשות שינוי גדול בחייו, מה תציעי לו לעשות? שיבדוק תחילה האם הוא משתייך לקבוצת "הנועזים והאמיצים" ואם יגלה שאינו אמיץ דיו לא כדאי לו אפילו לנסות? או שתעודדי אותו למרות זאת? המסקנה שלי? לכל אחד ואחד מאתנו יש אפשרות לשנות ובגדול. ואפשר גם מתוך שקט ושלווה ולאו דווקא מתוך ייאוש, כשהחרב מונחת על הצוואר.
 
אני מאוד מסכימה עם הדברים

וכשעושים את הדברים מתוך שקט ושלווה הם גם נראים אחרת.
 

אנילה1

New member
אני מאמינה מאוד בעיתויים לשינוי.

מה שעשיתי בשנה האחרונה לא יכולתי לעשות קודם. כי התנאים לא היו נכונים. אם מישהו ירצה לעשות שינוי, בודאי שאני אהיה הראשונה לעודד אותו. אני אוהבת שינויים. כי השינויים מביאים אותי אל העתיד. ואני אוהבת עתיד. אני אוהבת את הדרך שבה השינוי נעשה. אני כולי פליאה מהתהליך. יש אנשים שמדברים על שינוי, אבל אין להם את האנרגיה הדרושה לשינוי. ניקח את הדבר הכי קיצוני. אישה מוכה. הכי נכון זה להפרד מהבעל המכה. אבל יש נשים שלמרות הסבל הן מוכנות להשאר איתו. אין להן את האנרגיה הדרושה לעזוב אותו. מבחינה קוסמית, שאני מאמינה בה, כל מצב הוא מצב נכון לאותו רגע, ואם זה מפסיק להיות נכון, אז עושים את השינוי, כי אז יש מספיק אנרגיה שדרושה לשינוי. יש פחות היסוסים לגבי השינוי. רואים את המטרה יותר טוב, כל הכוחות מתרכזים לביצוע השינוי. עוד דוגמא, אנשים יכולים להיות נשואים המון שנים, ופתאום הם מתגרשים. בדיעבד יאמרו שהיו צריכים להתגרש לפני 10 שנים. למה לא עשו את זה אז? כי העיתוי לא היה מתאים, ולכן גם לא הייתה להם האנרגיה הדרושה לעבור גירושים.
 

תמי ב

New member
אז ככה:

אני מביאה אתי מודעות עצמית גבוהה מאוד, אינטיליגנציה לא רעה, אינטואיציה טובה מאוד, ידיעה שאני טובה בעיקר בריצה למרחקים קצרים (זה חלק מהמודעות העצמית) והרכש האחרוןשלי: סבלנות. הרכש הזה לא בא לי בקלות, נאלצתי לעבוד על עצמי הרבה בשביל זה, ולדעתי העובדה שהצלחתי מראה גם שאני הרבה פחות פסימית מבעבר. אני חושבת שסבלנות מעצם טבעה מראה על אופטימיות מסויימת.
 

אנילה1

New member
תמי, נראה לי שגם הסביבה החדשה שלך

היום ניחנה ביתר סבלנות מהסביבה הקודמת. היא יותר מתאימה לקצב הפנימי שלך, כך נראה לי. אני צודקת? אני יודעת לגבי סביבות שונות ואת השפעתן עלינו, כי התגוררתי מספר שנים במדינה אחרת. זה היה מאוד שונה מאשר בארץ. אנחנו עם חסר סבלנות ועצבני מאוד, נוטה לקונפורמיזם ושמרנות, ולא ממש סבלני לאחר. אי אפשר לדעת את זה עד שלא גרים בחו"ל. יחד עם זאת יש כאן איכפתיות שלא מצאתי במדינה שבה התגוררתי. בהרבה מובנים היה לי שם יותר טוב מאשר בארץ. אפילו היחס לעודף משקל היה שונה. שם זה היה כמעט לא מורגש, כי זה נחשב לפגיעה בפרטיות, וממש נחשב לגסות רוח לרמוז משהו על מבנה הגוף.
 

תמי ב

New member
בטעות נכנסתי בשם במשתמש של בעלי

בכל אופן, את אכן צודקת במאה אחוז. היה לי מאוד קשה להרגע כאן. בהתחלה הרגשתי שכל השלווה הסביבתית רק מעצבנת אותי במקום להרגיע אותי, אבל תוך שנה בערך, נרגעתי והשתלבתי בקצב החיים המקומי. עדיין אני נלחצת לפעמים, אבל אין מה להשוות למה שהיה פעם. ולגבי מבנה הגוף, תענוג! אף אחד לא נבהל ממני, אף אחד לא נגעל ממני ואף אחד לא מרגיש בכלל צורך להתערב לי בחיים. לעומת זאת, בתקופה שעוד הלכתי לחדר כושר, כן צחקו בחביבות על כך שאני נמוכה ולא מצליחה להגיע לכל מני דברים. אבל מכיוון שאין לי שום תסביכים בכיוון, ומכיוון שהצחוקים הקלים הללו היו ברוח ממש ממש טובה, יצאתי בהרגשה טובה.
 

אנילה1

New member
תמי, היום קראתי בעיתון מעריב

שהמדינה הכי הגונה בעולם היא פינלנד. ואחריה ניו זילנד. אנחנו במקום ה26 מבחינת ההגינות. לפני 4 שנים היינו במקום ה-16 היום ירדנו למקום ה26. השחיתות בארץ עלתה. לצערי אני לא יכולה לשלוח לך קישור לכתבה, כי אני לא יודעת מה הם עשו במעריב עם האתר שלהם. קישקוש אחד גדול. אי אפשר להתמצא בו. וצריך כבר לשלם למהדורה המודפסת. ואני לא מתכוונת לשלם.
 

kung fu

New member
הכלים בהם אני משתמשת

נחישות החלטיות הכרת עצמי דמיון תעוזה אומץ יכולת השתנות הצבת מטרות - התכוונות, עקביות, צלילות ועוד....
 
אני

מביאה איתי טראומה מאד גדולה שאני משתמשת בה כדלק מאד גדול למנף אותה לכיוונים חיוביים מאד. את הכישורים הייחודיים שלי בתחום שאני רוצה לעסוק בו- עריכת דין. כישורים שמתלבשים היטב על עורכת דין לעתיד. את החריצות והמוטיווציה והמניע שלי... ותחושת יעוד גדולה
 
למעלה