או כמה אני אוהבת מקצב לטיני/דרום
אמריקאי. יש לי את הדיסק amor, והוא הכי מושמע בבית. הבן שלי היה בזמנו 5 חודשים מוצ'לרו בדרו"אמ, ומכל הספורים שלו, ממש התאהבתי במקום ובאוכלוסיה. הוא חזר משם עם כ 900 תמונות, שחלקם על המחשב שלי. התמונה של מאצ'ו פיצ'ו (הכפר האינדיאני האבוד), מקשט את המחשב שלי כטפט, רואה אותו עם כל פתיחת המסך. משהו. אני שולחת לכם אותו עם כמה תמונות נוספות. טומי ה "צלם" שלנו, יאהב אותם. ובקשר לפסטיבל היין בראשון, העיר "הסתומה", יצא לי להכנס לעיר בשנה שעברה, כשהוזמנו למסיבה באשכול הפיס שבעיר. לקח לנו להכנס להתחלה של העיר כשעה מבית דגון, וגם זאת לאחר שהשוטרים בקושי נתנו להכנס. את אחותי שנסעה לבתי בשנה שעברה, שלחו לחנות באזור מרוחק מהבית שלה. הבת שלי, כתושבת ראשון, כבר מכירה את הבלגן, ולא יוצאת מהבית.