כשאת בוכה, את...
אשד יקרה, רציתי למהר ולשאול למה לכל הרוחות שתרצי להבטיח שלא לבכות, אך ראיתי את כותרת הודעתך זו - הבנתי למה, אך הצטערתי ולא הבנתי הכיצד... לא נעים לבכות כשכל כך כואב וריק וחסר ? ברגעים בנם הבכי תופס חזקה בנפשי (בלילות למשל ובעת ההכנות לפסח הראשון בלעדיה הרי שאם מאפשרים ךו זאת, הוא נעים ומטהר ומפרק ומשחרר. ואחריו. אני כל כך שליו ומלא עוצמה ויכול להתמודד עם כובד העולם המונח על כתפיי. אין ספק. אטלס היה אלמן. חג שמח וגם עצוב (או, כפי שכתב פעם חבר שלי, קהלת, באיזה ספר שהוא כתב: ״עת לבכות ועת לשחוק, עת ספוד ועת רקוד״)