יש לי תשובה להכל, תיזהר ../images/Emo8.gif
לגבי ההורים של בת זוגתך- ככה זה הורים, הם רוצים את הטוב ביותר, ויש כאלה שהטוב ביותר מבחינתם זה מישהו שלומד. אתה סה"כ בן 24 וזה בסדר שאתה לא לומד עדיין, ובטוחה שזה ישתלב בדרכך בהמשך, כל עוד זה לא מצב שאתה יושב ומתבטל, ולפי מה שכתבת-אתה ממש רחוק מזה. תנסה להתחבר איתם, להתחבב עליהם, מניסיון עם אנשים-חיוך מביא חיוך, תחייך אליהם, תעשה מחוות יפות-תביא לאמא שלה זר פרחים, תביא לאבא שלה דיסק של מוסיקה שהוא ממש אוהב או משהו שקשור לתחביב שלו, קצת התחנפות לא מזיקה, אבל חשוב להקפיד על הקצת ולא להגזים... תהיה אתה!
לגבי העבודה שלך- במקרים כאלה, אני ממליצה ברצינות לחפש עבודה במקביל, כי לא טוב לך שם ואתה לא עובד כמו שאתה היית רוצה לעבוד, אז מה הטעם להישאר שם. תעבוד שם אבל במקביל לחפש ברצינות ככל שניתן, לשמור ימי חופש לראיונות עבודה ולנסות איכשהו כן להפוך את מקום העבודה למשהו חביב בזכות האנשים, בזכות דברים קטנים שאתה תעשה למען עצמך שיגרמו לך לחייך, גם אם זה רק חיוך קטנטנן באמצע היום.
לגבי ההורים שלך- להתעלם, להתעלם, להתעלם ולהפנים שאת ההורים אי אפשר לשנות, אבל את החשיבה שלנו ואת דרך הקבלה של הדברים אנחנו כן יכולים לשנות. ולשאלתך האחרונה-כן החיים טובים, רק צריך למצוא את האור בקצה המנהרה, ולחייך אף פעם לא מזיק. אני מאז שהחלטתי לקום בחיוך מידי בוקר וללכת לישון בחיוך, לא משנה מה קרה לאורך היום-אני יותר אופטימית, יש יותר סיבות שאחייך, החיים יותר נעימים. וזה לא שהכל מדהים בחיי, אבל אני פתוחה לראות את מה שכן... בכל מקרה, תזכור שאנחנו פה בשבילך