בופור

[שבולת ירוקת העין]

לא ראיתי

את אדמה משוגעת (אל תספרו לשושן פרא, כי אמרתי שאני נשמעתלהמלצותיו וטרם מילאתי אחרי המלצתו ההיא) אבל זה שהוא משאיר טעם לא טוב - נדמה לי שזאת היתה כוונתו של יוצר הסרט, לא?

 

[eliUSA]

אולי

אבל בעיניי סרט טוב (אפילו סרט דמיוני) הוא כזה שאני הולך עם הסיפור ולא נעצר לחשוב האם זה מתקבל על הדעת. אני מסכים שזה סרט חזק ויש בו רגעים מרגשים. חציו השני יותר אמין מחציו הראשון, אבל קנה המידה שלי הוא האם הייתי צופה בו פעם נוספת והתשובה היא לא.

 

[מוגג]

אדמה משוגעת

מתוארת מנקודת מבטו של ילד ולכן הדברים שם מוגזמים ומוקצנים. לעיתים על גבול הפנטזיה. הבעיה המשותפת לסרט זה ול"מדורת השבט" - במרכז עומדת אלמנה שעוד לא התגברה על מות בעלה ולא מצליחה להתמודד עם החיים . באופן טבעי חשים אמפתיה וסימפטיה לחלש ולפגיע, ולכן ה"מערכת השפויה" מצטיירת כאכזרית עוד יותר. אבל למרות הקיצוניות רק ב"אדמה משוגעת" מתוארים מקרים בלתי דמיוניים. הצירוף של כולם ביחד יוצר גודש שלילי. לפי מה שאמר הבמאי יש הקבלה בין האם הלא מתפקדת והמערכת הקיבוצית, האימא הקולקטיבית. שתיהן לא מצליחות לגונן ולממש את הבטחותיהן לילד; שתיהן רוצות בטובתו אך בעצם גורמות לו להבין שרק אם יברח - יפרח.

 

[תם ונישלם]

הילד שבו מדובר הוא במאי הסרט

והמקרה הוא אוטוביוגרפי ברובו. הנה שני סיפורים, דומים שקרו לקרובי משפחה רחוקים שלי, בקיבוצים שונים. האחד מבכירי קיבוץ ידוע ביותר, עזב את אשתו לחיות עם האשה שאהב מנעוריו. הוא סולק מקיבוצו, נודה והוחרם, לא קיבל אפילונשאר עני וחסר כל ובעצם הוכרח לשוב אל אשתו, השנואה השני, ניצול שואה , לוחם ופרטיזן, גיבור מלחמת השחרור, שאיבד את כל משפחתו בשואה, ממייסדי קיבוץ אחר, ידוע מאד אף הוא, אהב אשה אחת, ואולץ להנשא לאחרת. הוא קיים בחשאי קשר עם האחרת שנים רבות, מה שגרם לטראומות קשות אצל בני האשה האחת ובני האשה האחרת. בעלה של האשה האחרת נפל בקרב, וכאשר אשתו מתה , עברו השניים, בזקנתם , לחיות ביחד, ומאז הם מוחרמים ומנודים. מישהו קרוב אלי , עזב בשעתו את הקיבוץ, מאחר ואספת הקיבוץ לא התירה לו בשעתו לעשות בחינות בגרות וללמוד לתואר אקדמי.

 

[מוגג]

אוטביוגרפי בחלקו.

הסרט אינו אוטוביוגרפי אבל מבוסס על חוויות אישיות ועל סיפורים אמיתיים (רובם לא אירעו לבמאי עצמו).