מיאמי פתחה עם הגנה איזורית ברמה גבוהה, לסלטיקס לוקח זמן להתחמם והם פתחו קרים עם הנעת כדור לא הכי טובה וזריקות מחוץ לפלואו. נתקעו על 5 נקודות ב-7 הדקות הראשונות במשחק. בצד השני מיאמי שיחקה על דאנקן רובינסון כשחקן מטרה. הוא 7'6 בלי נעליים ורואים את האפקט שיש לזה להבדיל מקלעי אוטומטי כמו ג'ייג'יי רדיק- לא כל שחקן יכול לעשות עליו סוויץ' והרבה יותר קל לעשות עליו עבירה כשאתה מפגר בחסימה ומנסה להגיע ל-contest. אז רובינסון עשה חיקוי של קליי בפתיחה עם 14 נקודות דקה לתוך הרבע השני.
ספולסטרה פתח את הרבע השני עם הרכב די מוגבל התקפית שכולל את איגודאלה, סולומון היל ואוליניק (עקב בעיית עבירות של אדבאיו). הירו שאמור להיות הרוח החיה בהרכב הזה במחצית ראשונה חלשה מאוד, נפל מהאופוריה לדיכאון. בין השאר כי סמארט שמר עליו רוב הזמן.
סטיבנס שלף את קנטר שישר הביא את האימפקט שלו. מיאמי הצליחה לחסום היטב נתיבי חדירה ברבע הראשון ולהגיע ל-contest סביר של השלשות, על קנטר הם היו צריכים לצופף יותר וזה הכניס את בוסטון לרית'ם התקפי, משחק drive and kick עם חיתוכים טובים לסל. למעשה מאז הרבע השני ועד לסיום בוסטון הייתה טובה יותר, כאשר ברבע השני דקות טובות של באטלר שמרו על היתרון בצד של מיאמי שירדו למחצית ביתרון 58-51.
ברבע השלישי הגיעה ההתפוצצות של בוסטון. הגנה טובה שהזינה התקפה טובה ולהפך, כולם מעורבים, זריקות הפול-אפ של קמבה נכנסות, תייס נהדר בהגנה, בראון וטייטום כל הזמן נמצאים וטובים ברקע. בדקות של היוורד במקום קמבה בוסטון עשתה חילופים אוטומטיים על 4 עמדות פרימטר (חוץ מאשר על באם) ומיאמי לא מצאה את המבטים שרצתה. רובינסון נסגר טוב יותר, קראודר ממשיך לנגר מבחוץ, באטלר לא בעניינים. ריצת 20-3 של בוסטון שנעצרה על ידי יכולת אישית טובה של דראגיץ' שמנע פיגור דו ספרתי בכניסה לרבע האחרון.
אלא שבוסטון ממשיכה לשחק היטב גם ברבע הרביעי, הג'אמפרים נכנסים והיא בונה יתרון שיא של 16 הפרש, משם מיאמי לא מתקרבת.
בסיום 121-108 לבוסטון. המשחק הכי טוב שלהם בסדרה לפי דעתי, בודאי המחצית הכי טובה. כל מי שעלה לשחק היה טוב: טייטום 31-10-6, ג'יילן 28-8 והגנה אישית טובה מאוד, תייס 15-13 והגנה טובה על הטבעת, לתחושתי זו הפעם הראשונה שלא הפסיד לבאם במצ'אפ האישי. סמארט 15-8-8 ו-4 חטיפות, קמבה עם 15 ו-7 אסיסטים. היוורד במשחק סולידי מהספסל וקנטר יעיל בדקות מצומצמות.
במיאמי דראגיץ' הוביל עם 23 נקודות. רובינסון עם 20 אבל רק 3 במחצית השנייה, באטלר עם 17 בלבד (אאל"ט היה לו 14 במחצית). זו נקודה ששווה להתעכב עליה- באטלר לא מספיק דומיננטי, אנחנו כבר 5 משחקים בסדרה ועוד לא קיבלנו את ה-Butler game. רשימת השחקנים שקלעו יותר ממנו בסדרה: טייטום, בראון, קמבה, דראגיץ', אדבאיו, הירו. הוא קצת נעלם רבעים שלמים, במיוחד כשמיאמי יוצאת מרית'ם התקפי (22% משלוש בשני המשחקים האחרונים) היא צריכה לקבל ממנו יותר.
זה מוביל אותנו לנקודה הבאה- קראודר היה קלעי לא יציב משלוש כל הקריירה. מאז שהגיע למיאמי היה נראה שעלה מדרגה בתור קלעי, אולי הוא פשוט היה בסטרץ' יוצא דופן כי הוא 6-33 מעבר לקשת במשחקים האחרונים, זה סלאמפ חריג לשחקן שלכאורה הוא ווליום גבוה ויעילות טובה. אמנם הוא השיג נקודות בחיתוכים לסל אבל מיאמי צריכה את הריווח ההתקפי, אחרת היא לא אותה קבוצת כדורסל שוטפת שראינו בסדרה נגד מילווקי ובמשחקים הראשונים נגד בוסטון.
ספולסטרה פתח את הרבע השני עם הרכב די מוגבל התקפית שכולל את איגודאלה, סולומון היל ואוליניק (עקב בעיית עבירות של אדבאיו). הירו שאמור להיות הרוח החיה בהרכב הזה במחצית ראשונה חלשה מאוד, נפל מהאופוריה לדיכאון. בין השאר כי סמארט שמר עליו רוב הזמן.
סטיבנס שלף את קנטר שישר הביא את האימפקט שלו. מיאמי הצליחה לחסום היטב נתיבי חדירה ברבע הראשון ולהגיע ל-contest סביר של השלשות, על קנטר הם היו צריכים לצופף יותר וזה הכניס את בוסטון לרית'ם התקפי, משחק drive and kick עם חיתוכים טובים לסל. למעשה מאז הרבע השני ועד לסיום בוסטון הייתה טובה יותר, כאשר ברבע השני דקות טובות של באטלר שמרו על היתרון בצד של מיאמי שירדו למחצית ביתרון 58-51.
ברבע השלישי הגיעה ההתפוצצות של בוסטון. הגנה טובה שהזינה התקפה טובה ולהפך, כולם מעורבים, זריקות הפול-אפ של קמבה נכנסות, תייס נהדר בהגנה, בראון וטייטום כל הזמן נמצאים וטובים ברקע. בדקות של היוורד במקום קמבה בוסטון עשתה חילופים אוטומטיים על 4 עמדות פרימטר (חוץ מאשר על באם) ומיאמי לא מצאה את המבטים שרצתה. רובינסון נסגר טוב יותר, קראודר ממשיך לנגר מבחוץ, באטלר לא בעניינים. ריצת 20-3 של בוסטון שנעצרה על ידי יכולת אישית טובה של דראגיץ' שמנע פיגור דו ספרתי בכניסה לרבע האחרון.
אלא שבוסטון ממשיכה לשחק היטב גם ברבע הרביעי, הג'אמפרים נכנסים והיא בונה יתרון שיא של 16 הפרש, משם מיאמי לא מתקרבת.
בסיום 121-108 לבוסטון. המשחק הכי טוב שלהם בסדרה לפי דעתי, בודאי המחצית הכי טובה. כל מי שעלה לשחק היה טוב: טייטום 31-10-6, ג'יילן 28-8 והגנה אישית טובה מאוד, תייס 15-13 והגנה טובה על הטבעת, לתחושתי זו הפעם הראשונה שלא הפסיד לבאם במצ'אפ האישי. סמארט 15-8-8 ו-4 חטיפות, קמבה עם 15 ו-7 אסיסטים. היוורד במשחק סולידי מהספסל וקנטר יעיל בדקות מצומצמות.
במיאמי דראגיץ' הוביל עם 23 נקודות. רובינסון עם 20 אבל רק 3 במחצית השנייה, באטלר עם 17 בלבד (אאל"ט היה לו 14 במחצית). זו נקודה ששווה להתעכב עליה- באטלר לא מספיק דומיננטי, אנחנו כבר 5 משחקים בסדרה ועוד לא קיבלנו את ה-Butler game. רשימת השחקנים שקלעו יותר ממנו בסדרה: טייטום, בראון, קמבה, דראגיץ', אדבאיו, הירו. הוא קצת נעלם רבעים שלמים, במיוחד כשמיאמי יוצאת מרית'ם התקפי (22% משלוש בשני המשחקים האחרונים) היא צריכה לקבל ממנו יותר.
זה מוביל אותנו לנקודה הבאה- קראודר היה קלעי לא יציב משלוש כל הקריירה. מאז שהגיע למיאמי היה נראה שעלה מדרגה בתור קלעי, אולי הוא פשוט היה בסטרץ' יוצא דופן כי הוא 6-33 מעבר לקשת במשחקים האחרונים, זה סלאמפ חריג לשחקן שלכאורה הוא ווליום גבוה ויעילות טובה. אמנם הוא השיג נקודות בחיתוכים לסל אבל מיאמי צריכה את הריווח ההתקפי, אחרת היא לא אותה קבוצת כדורסל שוטפת שראינו בסדרה נגד מילווקי ובמשחקים הראשונים נגד בוסטון.