בוסטון- מיאמי גיים 5

Rapgamer

Well-known member
ברוך הבא למגרש הביתי של בוסטון! אחרי שהשיגו בו תוצאות גרועות לכל אורך הפלייאוף סופסוף הגארדן הרגיש כמו בית. היה רועש לאללה, בוסטון שיחקו עם אנרגיות בשמיים ומהדקות הראשונות של המשחק זה הרגיש בדר לניצחון שלהם. הם הניעו את הכדור (טייטום עם 11 אסיסטים סביב שיא הקריירה שלו), לחצו על מובילי הכדור של מיאמי (סמארט עם 5 חטיפות), פתחו עם התפוצצות מחוץ לקשת ואפילו שהאחוזים מעט התיישרו בהמשך הם עדיין עברו את רף ה40%, שזה ציון הדרך שלהם למשחקים בהם הם כמעט בלתי מנוצחים.
ברבעים 2-3 ספולסטרה הלך יותר לאיזורית ובוסטון פיצחה אותה כששמה את טייטום במרכז והפעילה לחץ בריב' התקפה, הרוויחו הרבה נקודות הזדמנות שנייה.
עוד כמה דברים על הצד של בוסטון-
- מיזולה מתמסר להרכבים של גבוה בודד, היו 2 דקות משותפות במשחק של הורפורד-טיימלורד. מאפשר לבוסטון לרווח את המגרש ולהיות ליברלי בחילופים בהגנה.
- וויט שהוא הברומטר העיקרי של בוסטון העונה היה פנטסטי בשני צדי המגרש. למד קצת את הhabits של ג'ימי והפסיק לעשות עליו עבירות מיותרות, בצד השני תפר שלשות באחוזים יוצאי דופן. השותף שלו לקו האחורי סמארט באחד ממשחקי ההגנה הכי טובים שלו העונה. שמר נהדר על כל העמדות, הרחיק את אדבאיו מהריבאונד, השיג חטיפות וסיים עם הפלוס/מינוס הגבוה בקבוצה.
- ברוגדון שמסתמן בתור הצלע החלשה של בוסטון בהגנה נדחק אחורה ברוטציה באופן טבעי אבל במחצית השנייה הוא איבד את מקומו לטובת פריצ'רד. נראה לי קצת כמו over reaction של מיזולה, ברוגדון שחקן הרבה יותר טוב ומהלך כזה יכול לאבד אותו להמשך.

נעבור לדבר על הצד של מיאמי-
מתחילת הפלייאוף אנחנו מדברים על קבוצת התקפה מוגבלת ומיאמי גורמת לנו להיראות כמו מטומטמים. בהתחלה זה היה ג'ימי בgod mode, בהמשך כל שחקני הסגל פשוט נתנו 120% תפוקה עד כדי כך שאני לא היחיד שקיבל דז'ה וו לספרס 2014. בשני המשחקים האחרונים מיאמי חוזרת לקרקע ונעצרת על פחות מ100 נקודות. מהן הסיבות לכך?
- הפציעה של וינסנט. לא רק שהוא היה סנסציוני בסדרה מול בוסטון, הוא גם חיפה לחלוטין על החיסרון של הירו. עכשיו כשוינסנט פצוע פתאום זה מורגש שמיאמי איבדה את שני הגארדים היוצרים שלה מכדרור. לאורי זקן, לשטרוס אין יכולת כדרור ברמה הדרושה ואי אפשר לסמוך על דאנקן רובינסון שהיה מצוין הלילה, שישבור פעם נוספת את שיא הקריירה שלו באסיסטים (מסר 9 כאלה).
- באטלר הלך קצת אחורה. ב3 המשחקים האחרונים של ההיט הוא קולע 20 נקודות למשחק באחוזים נמוכים. ספציפית הלילה המצ'אפ מול וויט לא היה נראה כמו מיסמאץ'. אני בהחלט מצפה ממנו למשחק גדול בגיים 6, אחרת מיאמי בסכנה רצינית.
- בחירת הרכבים יותר נכונה של מיזולה.

השאלות המרכזיות לקראת גיים 6:
1. האם לג'ימי יש משחק נוסף של 40+ נקודות בקנה?
2. מה סטטוס הכשירות של וינסנט?
3. האם מישהו חוץ מבאטלר will step up?
4. האם בוסטון מסוגלת לנצח משחק בו השלשות לא נופלות, ע"י ניצחון בקרב הפוזשנים?
5. האם לבוסטון יש בכלל סיבה להופיע למשחק אחרי שניר הכריז ב2-0 שהסדרה כבר נגמרה?
 

myway23

Active member
בורגדון פצוע, לכן הוא לא ממש שיחק - Partially Torn Tendon In Right Elbow

עוד נקודה בקשר למאזולה - הוא לוקח טיים אאוטים הרבה יותר טוב ולא פשוט מחכה לשחקנים שיתקנו, זה ממש ניכר.

יהיה קשה רצח משחק 6, וגם אני תוהה לעצמי מה יקרה אם השלשות לא ייכנסו - זה כנראה אומר שהם יפסידו לצערי, כי אין PLAN B.
 

Krit123

Well-known member
ההיט נפלו למלכודת של assumptions. מניחים שהסלטס יניפו דגל לבן, או לחלופין ישאירו פתח לקאמבק. מניחים שיבצעו טעויות לא מחויבות סתם ככה. הדוגמה הכי בולטת היא השמירה בקו האחורי (הקדמי של ההגנה) שנפרמה לה, בין אם זה באזורית הקלושה או בניסיון ההדג'/בליץ מול טייטום. במהלך מסוים זלר פשוט דפק ספרינט לגובה החסימה מבלי לחכות שטייטום יחל לנוע לשם, כמובן שהאחרון ניצל את ההזדמנות וכדרר את דרכו לצד הפנוי. אתמול הם הסתערו ללא הבחנה, דווקא ביום קליעה חלש (1-6) של ג'ייסון הייתי מצפה מהם לנסות את מזלם באישית. אם הם מנסים לדחוק אותו שמאלה, לא הולך להם.
המחסור של וינסנט בתור מוביל כדור (20-16 אס'-אב') תורגם לאיבודים והמשיך את מוטיב ה"מבטים בהתנדבות ליריבה", על הדרך הפסידו את המאבק בריבאונד למרות הדאונסייז ממול, אז בכלל הובסו בכל הנוגע לפיזיות.
|
בוסטון המשיכו במחויבות להנעת כדור, גיוון קל בפרופיל הזריקות ודגש על שלשות מהפינה לאחר דריכה בצבע. דה ז'ה וו קל למשחק.. 3 רוצה לומר מול מילווקי אשתקד. השלשות של ווייט ובראון מהכנף סיפקו ערך מוסף.

באם נתן רבע שלישי טוב, אם נדייק אז סטרץ' של 6-8 נקודות רצופות. הביטחון שלו בהתקפה מתערער בקלות, תנודות רציניות בנכונות ליזום או פשוט באימפקט. יהיה להם מאוד קשה לסגור את הסדרה ללא 50 נקודות משותפות מצמד הכוכבים.
היה גם שינוי. הייווד הייסמית שותף במקומו של לאב והחזיר בענק עם הופעת 3&d מכובדת. רק מיאמי מסוגלת להמציא כאלו שיופיעו בגיים 5 של גמר אזורי. צמצום בדקות של לאב (או שיתוף שלו על חשבון זלר) יכל לסייע להם.

לסיכום, יוצא בתחושה שמיאמי held something back. כאילו מנסים להרדים את היריבה ואת הדיבורים על קאמבק בשביל לתת איזה בליץ במהלך אחד המשחקים ולסגור עניין, לנוח בתנועה לפיינלס. לאחר שקיבלו בראש כהוגן (פעמיים), אין מקום לאדישות. הכוכבים חייבים לשחק 42 דקות מינימום, פיזיות בראש סדר העדיפויות. לא יכולים להרשות לעצמם לספוג יותר כדורים חוזרים של היריבה בהתקפה מאשר זריקות עונשין שלהם (12-10).
 
למעלה