בום !
יצאתי מהבית סהרורית, לילה חם שלא נותן מנוחה, ואני שוב מוצפת. חמה מתבשלת מבפנים . מיקס מבולבל של תשוקה , רעב, להט, מיניות, חוסר סיפוק, הנאה ... כמו מקרר ענק של סקס, פותחת אותו, עומדת מולו דקות ארוכות, רוצה משהו, נורא, אבל לא יודעת מה ... מסתובבת ברחובות הצדדיים, הרוח הקרירה מעבירה בי רטט, מקשיחה את פטמותי כנגד החולצה הדקיקה, אין חזיה כשאני ככה הפוכה. האוויר מקרר את עורי, רגלי החשופות במיני הקצר, זרועותי , פני, המחשוף, קרירות מצמררת. ופער הטמפרטורה, לשאר חלקי גופי המכוסים, מוחי, ותחתוני הלוהטים מכה בי, מבלבל אותי, קורע אותי, טורף את רצונותיי, מחשבותיי, ותשוקותיי. משוטטת אל תוך הלילה. מצאתי את עצמי בפיצוציה. אבי יושב מאחורי הקופה, עם החיוך החם הייחודי שלו. "הי ניקי, איך עובר הלילה ?" "היי מותק, מוזר... רוצה משהו לא יודעת מה " הוא מחייך אלי מבין, תמיד הוא מבין אבי, מתוק בנשמה. אני סורקת את הכל, מסתכלת, רוצה לא רוצה, שטה לי בין המדפים, ואז הוא נכנס. בום . גבוה, גוף מוצק, אמיתי, לבוש פשוט לא מלוקק, ג'ינס, טריקו פשוטה, סרט וידאו ביד מהספריה הסמוכה, טבעת לבנה על האצבע הנכונה. נעמד לידי קצת מאחורי, מדבר עם אבי, שיחת חולין קטנה, קונה גרעינים לסרט עם האישה... ואני קשובה, כשהרגשתי את צמרמורת מבטו על הקעקוע בעורפי פניתי מייד להסתכל בעיניו . בום. פעם שניה. הוא הוריד את מבטו, במעט מבוכה, אבל לי הספיקה אותה חצי שניה, לראות את הפער המטורף בין בפנים לבחוץ, לא רק אני הפוכה. הוא ניגש למקרר פותח לוקח בריזר, ואני הולכת אחריו, נעמדת מאחוריו. הוא מסתובב לחזור לקופה אבל אני עומדת שם, חוסמת אותו, לא זזה, מחפשת את עיניו. הוא מסתכל עלי, על שערי הפזור, על פני, ולבסוף ממש לתוך עיני. הוא רואה, את זה בעיני, הוא יודע איפה שהו מתחת , אבל לא בטוח, לא מבין ממש. עומד מולי פניו מביטות בי, שואל "מה ?" . אני מתקרבת נצמדת אליו, שדי נצמדים לחזהו, מתרוממת על קצות האצבעות, מתקרבת אל פניו, משתהה חצי שניה, נדחפת עוד קצת אליו, מוציאה לשון רחבה, מלקקת את שפתותיו לאורכן. המבט על פניו המום, לא יודע מה עובר עלי, מה עובר עליו. עליתי שוב על קצות האצבעות, שמתי את פי מילימטרים משלו, מפשקת את שפתותי, ממתינה. בהיסוס, בחשש הוא מתקרב, נוגע בשפתותי, אני נמסה לתוכו, לשוני מחפשת את שלו, נגיעה של לשונות רטובים חמים, נשיקה הססנית המומה. "אתה יכול יותר מזה" אני לוחשת קרוב לפניו, "נשק אותי בבקשה " . והנה זה בא. הפעם הוא לוקח אותי, מנשק אותי, לשונו בי, לוקחת את פי, נשיקתו מענגת לוהטת סוחפת. וכל החום שנצבר בי בפנים כל הלילה, מוצא מפלט, לתוך אותה פינה מוכרת כל כך שבי - פראית.
יצאתי מהבית סהרורית, לילה חם שלא נותן מנוחה, ואני שוב מוצפת. חמה מתבשלת מבפנים . מיקס מבולבל של תשוקה , רעב, להט, מיניות, חוסר סיפוק, הנאה ... כמו מקרר ענק של סקס, פותחת אותו, עומדת מולו דקות ארוכות, רוצה משהו, נורא, אבל לא יודעת מה ... מסתובבת ברחובות הצדדיים, הרוח הקרירה מעבירה בי רטט, מקשיחה את פטמותי כנגד החולצה הדקיקה, אין חזיה כשאני ככה הפוכה. האוויר מקרר את עורי, רגלי החשופות במיני הקצר, זרועותי , פני, המחשוף, קרירות מצמררת. ופער הטמפרטורה, לשאר חלקי גופי המכוסים, מוחי, ותחתוני הלוהטים מכה בי, מבלבל אותי, קורע אותי, טורף את רצונותיי, מחשבותיי, ותשוקותיי. משוטטת אל תוך הלילה. מצאתי את עצמי בפיצוציה. אבי יושב מאחורי הקופה, עם החיוך החם הייחודי שלו. "הי ניקי, איך עובר הלילה ?" "היי מותק, מוזר... רוצה משהו לא יודעת מה " הוא מחייך אלי מבין, תמיד הוא מבין אבי, מתוק בנשמה. אני סורקת את הכל, מסתכלת, רוצה לא רוצה, שטה לי בין המדפים, ואז הוא נכנס. בום . גבוה, גוף מוצק, אמיתי, לבוש פשוט לא מלוקק, ג'ינס, טריקו פשוטה, סרט וידאו ביד מהספריה הסמוכה, טבעת לבנה על האצבע הנכונה. נעמד לידי קצת מאחורי, מדבר עם אבי, שיחת חולין קטנה, קונה גרעינים לסרט עם האישה... ואני קשובה, כשהרגשתי את צמרמורת מבטו על הקעקוע בעורפי פניתי מייד להסתכל בעיניו . בום. פעם שניה. הוא הוריד את מבטו, במעט מבוכה, אבל לי הספיקה אותה חצי שניה, לראות את הפער המטורף בין בפנים לבחוץ, לא רק אני הפוכה. הוא ניגש למקרר פותח לוקח בריזר, ואני הולכת אחריו, נעמדת מאחוריו. הוא מסתובב לחזור לקופה אבל אני עומדת שם, חוסמת אותו, לא זזה, מחפשת את עיניו. הוא מסתכל עלי, על שערי הפזור, על פני, ולבסוף ממש לתוך עיני. הוא רואה, את זה בעיני, הוא יודע איפה שהו מתחת , אבל לא בטוח, לא מבין ממש. עומד מולי פניו מביטות בי, שואל "מה ?" . אני מתקרבת נצמדת אליו, שדי נצמדים לחזהו, מתרוממת על קצות האצבעות, מתקרבת אל פניו, משתהה חצי שניה, נדחפת עוד קצת אליו, מוציאה לשון רחבה, מלקקת את שפתותיו לאורכן. המבט על פניו המום, לא יודע מה עובר עלי, מה עובר עליו. עליתי שוב על קצות האצבעות, שמתי את פי מילימטרים משלו, מפשקת את שפתותי, ממתינה. בהיסוס, בחשש הוא מתקרב, נוגע בשפתותי, אני נמסה לתוכו, לשוני מחפשת את שלו, נגיעה של לשונות רטובים חמים, נשיקה הססנית המומה. "אתה יכול יותר מזה" אני לוחשת קרוב לפניו, "נשק אותי בבקשה " . והנה זה בא. הפעם הוא לוקח אותי, מנשק אותי, לשונו בי, לוקחת את פי, נשיקתו מענגת לוהטת סוחפת. וכל החום שנצבר בי בפנים כל הלילה, מוצא מפלט, לתוך אותה פינה מוכרת כל כך שבי - פראית.
