ניקס מקבלים את קארל אנטוני טאונס.
הוולבס מקבלים את דונטה די וינצ׳נזו וג׳וליוס ראנדל, וגם בחירת דראפט סיבוב ראשון (מדטרויט) מתישהו.
אני רוצה לדבר על הטרייד הזה מכל מיני זוויות, של כל אחת מהקבוצות ושל השחקנים עצמם. כמו כן, יצא לי השבוע לשמוע פודקאסט של ביל סימונס עם אוסטין ריברס (עוד לא החלטתי מה דעתי עליו כאורח האמת), הם דיברו שעה על הטרייד, אז חלק מהטייקים יכול להיות ששמעתם גם שם. לפעמים חידשו לי ולפעמים ממש אמרו דברים שחשבתי. כן יהיו פה כמה טייקים מקוריים, מבטיח 3>
וולבס - קודם כל מהלך די מפתיע שכן הקבוצה הצליחה הרבה מעבר למצופה בשנה האחרונה, לטעמי, וגם בעטה לדנבר האלופה בתחת בפלייאוף. למרות ההפסד לדאלאס, אני חושב שרווחת התחושה שהוולבס מספיק טובים - בטח עם עוד שנת בגרות ותיאום - בשביל לרוץ עד הסוף, בעיקר בתלות במאצ׳אפ. או בקיצור קונטנדרית תקנית. כזו שאמורה לשפר בצדדים, לא לעשות טרייד על השחקן השני הכי טוב שלה. אז למה בעצם טים קונלי - GM סופר מוערך בליגה - הלך על המהלך הזה?
אז ככה.
קודם כל, החוזה של טאונס. טאונס שחקן מצויין - 22 נקודות למשחק, 8 ריבאונדים, 3 אסיסטים ובשנה שעברה פספס עונת 90-50-40 בגלל 87 אחוז מהעונשין. מצד שני, לא בטוח שזה שווה 53 מליון דולר לעונה הבאה, ובעוד שנתיים זה 61 מליון. חוזה כבד מאוד. הוא עוד יותר מכביד, שמסתבר שהאופציה ההתקפית הכי טובה אחריו בקבוצה, היא כנראה המחליף שלו, נאז ריד, שחתום על חוזה מאוד מאוד נוח. ריד מרוויח כמעט 14 מליון לעונה, חתום לשלוש שנים הקרובות, ושיחק מצויין ובעיקר נטול פחד בפלייאוף האחרון. ב-25% מהכסף אתה מקבל 80% מהתמורה (זה אשכרה ממש יוצא 0.8 אם משווים נקודות וריבאונדים פר-36. ריד קולע באחוזים דומים ועושה קצת יותר מכל שאר הדברים (שוב, פר 36)).
זאת אומרת שקונלי הבין שיש לו כאן נכס יקר, עם ערך שוק (בניגוד לגובר, יקר ללא ערך שוק), שהוא די… מה שנקרא… Expandable. בטח, שברור לכולם, שזו הקבוצה של אנט.
הקבוצה של אנט נחלשה בקיץ ואיבדה את קייל אנדרסון. כמו כן קונלי - שהיה קריטי והיה צריך לנוח משחק פלייאוף (!!) - הזדקן בשנה וזה מאוד משמעותי. יתרה מכך, גם בסגל מלא, בדקות שאנט נח או סתם קר, היתה לוולבס בעיה לייצר סל. לא חסר רק סקורינג, הרי טאונס סקורר, אבל לפעמים צריך לייצר סל מכלום, צריך לקחת את ההתקפה עליך, וחוץ מאנט אין שם אף אחד שעושה את זה. בכל קונטנדרית אחרת יש יותר מאחד.
פה הטייק ״המקורי״ שלי - ראנדל אשכרה בדיוק זה. בניגוד לטאונס שהוא סוג של פרפקט רול פלייר בהתקפה, ראנדל knows how to cook. הוא סקורר יותר טוב שיודע לייצר לעצמו מאפס. הוא יותר איטי מטאונס בהרבה, אבל הרבה הרבה יותר מגוון. אפילו הסטאטס הבסיסיים שלו יותר טובים, 25 למשחק, 9 ריבאונדים ו-5 אסיסטים בעונה האחרונה עד שנפצע וסיים אותה.
לצד ראנדל הוולבס מביאים את דיוינצ׳נזו - גאנר חסר מעצורים, קליי לעניים, רק אתלטי הרבה יותר. יתרה מכך, דונטה היה ממש משמעותי בריצת הפלייאוף האחרונה הארוכה של הניקס (13 משחקים). הוא קיבל מת׳יבודו 36 דקות והחזיר ב-18 למשחק עם 42.5 אחוז לשלוש (8.5 נסיונות למשחק), כולם ברגעים גדולים וחשובים. הוא בהחלט נראה מוכן ללבל הבא, ואגב המחנה שלו - בניגוד לזה של ראנדל וטאונס - הוא היחידי שקיבל את הטרייד בשיוויון נפש, כי דונטה לא ממש אהב את הבאת ברידג׳ס לניקס (למרות מה שדובר על וילנואבה 4) והורדתו לספסל. סביר להניח שגם כאן יעלה מהספסל, אבל זה קל יותר שמי שעולה לפניך זה סטאר כמו אנטמן, וכמובן שעם ההזדקנות של קונלי אנחנו צפויים לראות אותו מרכיב בקקורט מעניין לצד אנטמן ולא במקומו.
בחזרה למאקרו או לזווית של מינסוטה - כאשר בסגל שלך יש שחקנים הגנתיים כמו מקדניאלס, גובר וניקיל אלכסנדר-ווקר, אתה צריך גאנרים שידעו לייצר לעצמם או למשוך גרביטציה (ואחרי העונה האחרונה אפשר להגיד את זה על דונטה, כי הוא פשוט ירים שלשה אם תתן לו מטר), כדי לייצר יותר ספייס.
מבחינת מינסוטה כמה שאני חושב על זה יותר אז ככה אני אוהב את הטרייד יותר. הם חתכו שומן ומילאו בבשר, הורידו פונקציה שיש להם ערובה לה, ומילאו חלל. על הדרך הרחיבו את הסגל וירדו בחובות הפיננסיים.
ראנדל לא אוהב את הטרייד אבל הוא בסוג של עונת חוזה (שנה הבאה אופציית שחקן). אף אחד לא רוצה לעזוב את ניו יורק בשביל מינסוטה, אבל עושה רושם שאין לו ברירה, אם זה לא יעבוד כאן לא בטוח שזה יכול לעבוד, ולכן אני חושב שזה יסתדר לו. כמו כן, בניגוד לאי הבהירות בסוגיית האלפא בניו יורק, פה די ברור שהוא בטא. אולי זה יקל עליו. כמו כן, הוא צפוי לעלות ב-4, והוא אנדרסייזד קצת, אבל יעבוד ליד גובר הענק. כמו כן, זה מוריד את מינסוטה מהחובה לשחק שני ביגס כל הזמן כי ראנדל הוא יותר טווינר 3-4 כזה. בהחלט מעניין.
במאקרו אצל הניקס קרה דבר דומה. ראנדל השחקן שהרוויח שם הכי הרבה כסף בתחילת העונה, ואז הם פשוט עשו ריצה מדהימה בלעדיו, מה שהוכיח שכנראה הוא ה״שומן״. ניו יורק החתימו על 200 מליון דולר את אוג׳י אננובי (דעתי החיובית החזקה עליו ידועה), שהוא בעצם גם טווינר 3-4, במהלך שדי מראה לג׳וליוס ראנדל את הדלת החוצה. חושב שלהגיד לשחקן שעד לפני רגע קלע עבורך 25 למשחק, לרדת להחליף את אוג׳י, זה טו מאץ׳.
אני חושב שאחרי המהלך על ברידג׳ס לא הייתי נוגע, אבל באמת לניקס היתה הזדמנות כאן להביא את טאונס תמורת שומן. למה לא בעצם? כמה הזדמנויות יש לך בשביל להביא טופ5 ביג בליגה? אחרי קיץ שהסנטר הראשון שלך נפצע והסנטר השני שלך עזב? טאונס רחוק מההשפעה ההגנתית של הנ״ל, אבל סייז אי אפשר ללמד, ואת זה בהחלט יש לו. הוא שחקן מושלם ליד בראנסון ההליוצנטרי, כי הוא פועל מאוד מהר ויודע לנצל את כל מה שבראנסון מייצר - מטר להרים שלשה, רוטציה בהגנה כדי לחדור עם עוצמה וחדות, ואי אלו מיסמאצ׳ים / תפיסות מהדאנקר ספוט. כשרובינסון יחזור הם בהחלט יכולים לשחק ביחד. עוד נקודה מעולה עבור טאונס, זה שעם אוג׳י בסגל, הוא לא יצטרך לשמור על הסנטר הדומיננטי שממול, לפחות לא בכל הדקות. למעשה הוא השומר השלישי בטיבו לשחקנים כגון יוקיץ׳, יאניס או אמביד. עוד לפני הטרייד על טאונס, דיברו במדיה איך הניקס יסתדרו עם ראנדל בסנטר (בהתקפה) כי בהגנה אוג׳י שומר מצויין על סנטרים. עכשיו עם טאונס הם רק שיפרו עצמם.
עבור הניקס, דיוינצ׳נזו היה piece חשוב, אבל יש להם את דיוס מקברייד כחילוף, וברידג׳ס שהגיע השנה, ועושה רושם שגם DDV היה סוג של שומן, או לפחות היה חלק מקבוצת גארדים עם הרבה כישרון וזריקות, ומעט דקות וכדורים.
מבחינת הניקס מדובר על הצלחה כבירה, בקיץ אחד הם עברו מכוכב אחד לשלושה, מבלי לוותר על יותר מדי, והכוכבים האחרים שהגיעו באו בעמדות (ווינג, סנטר) שלא היה להם שם סטאר קוואליטי כל כך. אם בראנסון דופק עוד עונת שיא, ברידג׳ס משתלב כאילו נולד שם, וטאונס לא מוריד נאץ׳ התקפי ומעלה את הרמה בהגנה - אז יש פה בהחלט קבוצה שיכולה לאיים על הסלטיקס.
אממה, זה על הנייר. על הנייר בניתי ב-nba live 2002 את הקבוצה הבאה עם אלונזו מורנינג בסנטר, לאטרל ספריוול בכנף, ראשיד וואללס, פני הארדוואי ולאמאר אודום ב-3. לקחתי אליפות בקלות עם חמישיה שלעולם לא היתה מסיימת עונה כי פציעות / מכות / סמים / טכניות / ריבים / חסך בשכל. גם כאן אני רואה בעייתיות, בעיקר מהאיזור של טאונס.
ראשית, טאונס לא הסתדר עם ת׳יבודו במינסוטה. השתפר בהגנה לאחרונה אבל זה לא ממש הטייק שלו. לא ממש הטייק שלו לטחון דקות ומשחקים. פאולים טיפשיים שהוא עושה תסכלו את ת׳יבודו שוב ושוב. יתרה מכך, מדובר בשחקן עם אמירות מטופשות פה ושם, ואופי גבולי, בעיקר נתפס כלא ווינר. אם זה מה שיצא מהמדיה במינסוטה הקפואה ונטולת הזוהר, תארו לכם מה יקרה בניקס שכל הפסד או הופעה חלשה ינותח ויפורק לפרטי פרטים, אפילו במיינסטרים מדיה (שמשום מה לא יפסיקו לכסות את הניקס והלייקרס, לא משנה כמה יסריחו את המגרש).
אני חושב שטאונס התבגר וזה לא גרוע כמו שזה נשמע, אבל הבעיות קיימות וצריכות להפחיד כל אוהד ניקס, בעיקר בגלל המשכורת המופרזת והעובדה שעם החוזים שלו, של אוג׳י והחידושים שיגיעו לברידג׳ס ובראנסון - זו בעצם הקבוצה איתה אתה יוצא לקרב ואפשרויות חיזוק לא בהכרח יגיעו או יוכלו להגיע.
לסיכום - אני אוהב את הטרייד לשתי הקבוצות. אני חושב שהוולבס יהפכו לקצת פחות קשוחים הגנתית אבל גם קצת פחות נגרים, ופיזרו את הכשרון על יותר עמדות. אני חושב שהניקס הוסיפו סייז שהיה חסר מאוד, ולא ממש ויתרו על שוט-מייקינג מסביב לבראנסון, ובהחלט העלו את התקרה שלהם.